אתם מכירים את זה שבאמצע רחוב הומה באנשים שממהרים לעבודה ומדברים בנייד וצופרים בעצבים בפקקים, עומד הזוי אחד עם שראוול מהודו. רואים עליו שהוא עוד מרחף, לא לגמרי פה, הוא הולך לאט, השיער שלו ארוך ויש לו מבט בעיניים שאי אפשר לטעות בו. הוא שליו. הוא מואר, הוא מחייך סתם!
התגובה הראשונית של הרבה אנשים למראה חוזרי-גואה כאלו לרוב זועפת. נחתת? יופי, וולקאם למציאות שלנו, יאללה, תנחת ותתחבר לסטרס הכללי כי השרוואל הזה והמבט המבסוט בעיניים לא מתאימים ליומיום הלחוץ שלנו.

אנשים רוחניים חייכניים עם עיניים שקטות ואוהבות גורמים לנו למבוכה, לעצבנות. לגיחוך. אבל למה בעצם?
כי טוב להם? כי הם מצאו משהו שאולי אנחנו לא? כי הם גורמים לנו לרגע להרגיש שאולי המרדף אחרי הזנב של עצמנו מיותר? שכל האנרגיה העצומה שאנחנו משקיעים בלהשיג ולעבוד ולהספיק וכל הסטרס שאנחנו חווים כל היום, אולי כל זה לא שווה בעצם?

הרבה אנשים שחוו משבר, מחלה או כל דבר שגרם להם לעצור, כאלו שעשו עבודה פנימית והתמסרו לשינוי פנימי גדול בחייהם, חזרו למקום הקודם שלהם או לחייהם בעיניים חדשות. הזמן שלהם יקר יותר, הם מפנים יותר זמן לעצמם, הם הולכים לים לבהות בגלים, הם עושים מדיטציה, הם פחות ממהרים. הם נותנים כבוד לקצב של עצמם. הם מפנים מקום לאהבה עצמית.

סטרס הוא אחד מגורמי המחלות הגדולים ביותר. הוא פוגע בכל מערכות הגוף ויכול לבוא לידי ביטוי בסימפטומים רבים: בעיות עיכול (עצירות, שלשולים, תסמונת המעי הרגיז, כיב קיבה), פריון, בעיות נשימה, אלרגיות, עייפות, חוסר ריכוז, כאבי ראש, נדודי שינה, דיכאון וחרדות. לאורך זמן הוא מחליש את מערכת החיסון ועלול לגרום למחלות דלקתיות של מערכת העיכול, מחלות פרקים, לחץ-דם גבוה, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, וגרוע מכך.

העולם שלנו מונע מסטרס כמו דלק. בעצם אנשים רבים חווים סטרס יומי ומקבלים אותו כאילו כל יום אמורות לכאוב להם השיניים וזה בסדר. להורדת סטרס באופן מודע ופעיל יש חשיבות עצומה על הגוף שלנו ועל המערכות הפנימיות שלנו, וכמו כל דבר בטבע, הדרכים להורדת סטרס יומיומי הן פשוטות ואפילו מוכחות מדעית: להתחבק הרבה עם מי שאתה אוהב, לאכול לאט אוכל טוב ומיטיב ולא לבלוע ולרוץ חזרה לעבוד, לעשות פעילות גופנית לפחות פעמיים בשבוע, לחייך בכוונה, גם אם זה בכאילו, כדי לשחרר חומרים במוח הגורמים להרפייה, לקחת נשימות עמוקות במקום פתוח ומלא חמצן (לא ליד אוטובוס למשל..), ללכת יחפים על דשא או אדמה במשך חצי שעה לפחות, להיפגש עם חברים שאתם אוהבים ושמקבלים אתכם בדיוק כמו שאתם, לשתות יין אדום ולפנות הרבה יותר זמן לאהבה, אינטימיות ויחד.

זה לא שצריך להיות מעופפים רוחניים מהודו כדי להמנע מסטרס, המציאות היא שעדיין צריך להספיק את כל מה שצריך ביומיום, אבל גם אין צורך לחכות לתמרורי הזהרה מבהילים של הגוף. בעניין הזה אחריות אישית לרגיעה היא צו השעה, היא הבהוב ביומן היומי לעצור. הכל יחכה עוד קצת ועדיין יהיה בסדר.
אתם תהיו הרבה יותר מזה.

---

ריח תבלינים ואוכל ריחני הם מורידי סטרס טבעיים ומיד גורמים לנו להרגיש טוב. כשיש ריח של אוכל מתובל  אנחנו מיד משתחררים. הגוף שלנו והמוח שלנו עדיין מונעים מגירוי חושי בסיסי וזה עובד עלינו כמו קסם, לא משנה כמה מתוחכמים הפכנו להיות.
הפעם שני מתכונים מבושמים ומתובלים ברוח הסתיו – ארטישוק ירושלמי צלוי ומושחם בתנור עם עשבי תיבול וויניגרט ריחני, ועוגת גזר צ'אי מסאלה, פירורית ולחה בדיוק במידה, עם ניחוח תבלינים הודיים שעושים שמח מיידי בגוף.

ארטישוק ירושלמי צרוב בתנור עם שום וטימין מוגש עם ויניגרט בזיליקום והדרים
עכשיו העונה של הארטישוק הירושלמי. כשהוא טרי ומוצק אין צורך לקלף את הקליפה שלו. במתכון הנהדר הזה הוא יוצא שחום, קריספי מבחוץ וחמאתי מבפנים. טובלים את הכיף הזה בויניגרט מבושם וכל הטעמים נפתחים בפה.

1/2 1 קילו ארטישוק ירושלמי
1/4 כוס חומץ תפוחים (בחומץ תפוחים אין חומר משמר)
3-4 ענפי טימין או אורגנו טריים
שמן זית
ראש שום
1/2 מלח גס הימליה
פלפל שחור גרוס (עדיף מפלפליה)
1 כף דבש

שוטפים את הארטישוק הירושלמי תחת מים זורמים היטב. חוצים כל שורש לאורכו. מעבירים לסיר גדול ומכסים במים וברבע כוס חומץ. מבשלים חצי שעה על אש בינונית, עד שהארטישוק מתרכך מעט ואפשר לנעוץ בו סכין. מסירים מהאש ומסננים במסננת.
מחממים תנור לאפיה ב-220 מעלות. מכינים תבנית עם נייר אפיה ומשמנים אותו עם 2 כפות שמן. מפזרים את הארטישוק הירושלמי עם החלק הלבן כלפי מטה. מפזרים שיני שום לא קלופות בינהם, ענפי טימין או אורגנו.
מזלפים עוד שמן זית בנדיבות מעל השורשים. מפזרים מלח גס ופלפל שחור ומכניסים לתנור ל-40 דקות.
מוציאים והופכים את הארטישוקים כלפי מעלה. מזלפים דבש ועוד פלפל שחור גרוס.
מעבירים את התנור לגריל על 240 מעלות, וצולים את הארטישוקים עוד 5 -10 דקות להשחמה יפה.
מוציאים ומגישים עם ויניגרט.

ויניגרט בזיליקום והדרים

1 גביע יוגורט סמיך (3% לפחות)
1 כפית גדושה חרדל דיז'ון
1 כף דבש
1/4 כפית מלח הימליה
4-5 עלי בזיליקום קרועים ביד
קליפה מגוררת מחצי קלמנטינה ירוקה
פלפל שחור גרוס

מערבבים את כל החומרים למרקם סמיך. מוסיפים פלפל שחור לפי הטעם.

עוגת גזר צ'אי מסאלה
עוגות גזר הן הכי אהובות עלי בעולם, ובשבוע האחרון אפיתי המון ניסיונות למצוא את העוגה המושלמת –
פירורית במידה, לחה במידה, ומבושמת בזנגביל, קינמון והל – שעושים יחד אושר בגוף.
קרם יוגורט וקליפת קלמנטינה מבשם את העוגה מלמעלה, והביס הוא אופטימיות קוסמית שלמה.
בדרך כלל מכינים את העוגה הזו עם ביצים, אבל מצאתי שכף חומץ תפוחים עושה מרקם טוב יותר וטעם החומץ נעלם באפייה.

לעוגה:
1 כף חומץ תפוחים
1.5 כוס דחוסה סוכר חום
1 כוס שמן
2 כוסות גזר מגורר בפומפיה (אל תתעצלו! אם טוחנים את הגזר זה משפיע לרעה על מרקם העוגה)
1/2 כוס קוקוס
2 כוסות קמח מלא / כוסמין מלא מנופה
2 כפיות סודה לשתיה
1/4 כפית מלח דק
1/4 הל
1/4 זנגביל
1 כפית קינמון
1/2 כוס אגוזי מלך שבורים גס

לציפוי:
1 גביע יוגורט סמיך (3% לפחות)
2 כפות דבש או סוכר חום
קליפה מגוררת מקלמנטינה (עדיף מהעץ או שטופה היטב)

מכינים את העוגה:
מחממים תנור ל-170 מעלות.
בקערה מערבבים חומץ תפוחים, שמן, גזר מגורר, סוכר חום.
בקערה אחרת מנפים קמח, מוסיפים מלח, קוקוס, תבלינים ואבקת אפיה.
מוסיפים אגוזים שבורים גס.
מאחדים את שתי הקערות בערבוב פשוט בכף עץ רק עד שהן מתאחדות.
מעבירים לתבנית משומנת ואופים כ-30-40 דקות עד לקיסם יבש.
מצננים היטב ורק אז מורחים את הציפוי מלמעלה.

להכנת הציפוי:
מעבירים את היוגורט למסננת צפופה או בד חיתול ונותנים לו להגיר נוזלים כחצי שעה.
את מה שנותר במסננת מעבירים לקערה קטנה, מוסיפים דבש וקליפת קלמנטינה ירוקה ושופכים מעל העוגה לפני ההגשה.