Author: הילה וייס

להיות פוליאנה

ימים חדשים. הזמן נמתח ומתכווץ. הילדים מסביבי ובכל מקום, החדשות מלחיצות, הבית מבולגן. כולם על הקצה. ובחוץ אביב כל כך יפה וירוק ואיך זה שאי אפשר להנות ממנו במלואו. אני מנסה לשמור על שגרה לא הגיונית, מנסה לקום מוקדם לפני כולם כדי לעשות יוגה בשקט. אני מגלה בכל בוקר שרידים של החדשות מאתמול נמצאים בפיסות […]

על העדינות

אני עומדת בשדה. זה רגע קטן ומלא משמעות, כי האביב פה, כי עלי הכותרת רכים כל כך. כי הכל ירוק ומבושם והאוויר חמים והאור בדיוק מתאים. זה רגע שאני מודה עליו. אני בוחרת עץ ויושבת תחתיו עם התינוק שלי. בזמן שהוא יונק אני מרימה את הראש ורואה את העלים הרכים החדשים שנולדו לא מזמן, הם […]

מריקה בואנדיה

בכל פעם שיש לי משבר, גדול או קטן, כשאני נמצאת פתאום בתוך שלולית של משהו לא צפוי, כמו תקופה שהכל תקוע לא משנה כמה חזק אני מתאמצת, או כשאני פתאום חולה והכל מתעכב ונעצר ונחלש, וכשמתרגשים עלי דברים קשים שמוציאים לי את הכח, אני תמיד חושבת על מריקה בואנדיה. מריקה בואנדיה היא בולגריה צעירה ויפהפיה […]

על הלחם לבדו

פעם מזמן מאוד עבדתי במשרד פרסום נחשב. היו לו מסכי טלביזיות מהבהבות על קיר ענק, המון מפיקות שטופפו בעקבים גבוהים והניחו לנו, מעצבים בתחילת הדרך, ערימות של תיקיות שכתוב עליהן " דחוף בהול היסטרי !!!". עבדנו כל יום עד שבע-שמונה בערב, היו שנשארו יותר. שנאתי את העבודה הזאת, את הישיבה מול מחשב שעות על שעות. […]

לתפוס טורייה

סבא דויד היה איש של אדמה. היו לו פרדסים עד האופק ובית קטן עם גג רעפים אדום וידיים גדולות שלא חדלו לעבוד. על אנשים שמדברים הרבה ולא עושים, אנשים שמחפשים את עצמם, אנשים שחופרים יותר מידי בחייהם, היה אומר- שיתפסו טורייה. זאת אומרת- שיתחילו לעבוד. שיחפרו באדמה, שינטעו, שיזרעו, שיעמלו , שיזיעו, והכל יסתדר. ככל […]

יופיים של הדברים הפשוטים

סוף השבוע שלי תמיד מתחיל במטבח עם הכנות לשלווה. זה כמו צלילה עמוקה לתוך ים כחול. יש את ארוחת הצהרים של שישי, שלרוב תיהיה סיר גדול של מרק קובה שכולם לוקחים ממנו עוד ועוד כדורי סולת מלאים בכל טוב וצפים במרק סמיך ועשיר ומנחם. לפעמים כולנו נרדמים באותה מיטה לשנת צהריים של שישי שאין מתוקה […]

Go Greta

לפני חודש שלחתי את הילדה שלי לכתה א'. בחודש הזה היא למדה יחד עם לימודי אותיות וחשבון גם להטוטנות, גידול הידרופוני, מדעים, תכנות לאייפד, תיאטרון ומוסיקה ועוד מלא דברים מגניבים. היא חוזרת הביתה בקפיצות, רואים שממש נפתח לה הראש. אני רוצה בשבילה שתלמד כמה שיותר לרוחב. שהידע שלה לא יסתכם בציונים מיושנים. שהיא תלמד על […]

להשתנות

להשתנות

כשאני חושבת על רגעים של שינוי משמעותי בחיים, אני תמיד חושבת עליו דרך אוכל. אם יכולתי הייתי עושה את כל הפגישות המשמעותיות שלי, אלה שגרמו לשינוי כלשהו בחיים שלי, במטבח. עבודה, קשרים מפעם, אנשים חדשים, חתימה על חוזים, ריבים, סיפורים והתחלות. אני אוהבת להקשיב דרך הידיים ולהאכיל תוך כדי. אני אוהבת לקצוץ ולתבל וללוש ומידי […]

לשחרר את הריבה

בכל פעם שהיה מגיע מטופל "תקוע" לאמא שלי, ואחרי שהיו פורסים בפניה את כל הטיעונים ללמה הם לא יכולים לשנות, להשתנות, לשחרר, היא היתה אומרת להם לבוא אחריה למטבח. שם הייתה בוחרת את אחת מצנצנות הריבות שהכינה, עם מדבקות פרחוניות שעליהן כתוב בכתב ידה – ריבת תותים, ריבת ענבי קיץ, ריבת אפרסקים. שורות של ריבות […]

Mind – Set

Mind – Set

טיסה לאילת באמצע החורף. בימי ההולדת האחרונים שלי אני מבקשת רק חופש באילת. נמאס לי מהקור, נמאס לי לסחוב מעילים לכולם, אני צריכה שהשמש תחמם לי את העצמות עד שאני ארגיש את הדבש הצהוב שלה בכל הגוף.

למלא את הדלי

בגן של הבת שלי תלו בתחילת השנה דליים קטנים וצבעוניים על לוח גדול. לאורך השבוע הדליים הקטנים מתמלאים בניירות קטנים וצבעוניים כתובים בכתב חרטומים של ילדים שרק למדו לכתוב. בכל סוף שבוע היא אוספת משם פתקאות מחברים עם מילים טובות בשבילה. זה גורם לה שמחה עצומה. זה גורם לה להרגיש אהובה ולדלג הביתה. אבל אצלנו […]

להעביר את זה הלאה

לפני הלידה באה אלינו חברה טובה עם שק עצום של בגדי תינוקות והעבירה אלינו את כל הבגדים הנהדרים  שהבנים שלה לבשו כשנולדו. בזכותה לא קנינו לתינוק אפילו גרביים. הדבר הזה כל כך עזר לנו, ושכחנו שתינוקות גדלים מהר כל כך. תוך חודש כל החליפות הנהדרות נארזו ונשלחו הלאה, לאמא הבאה, וחבילה חדשה של בגדים הגיעה.

תינוקות של פלפל

לפני שנה עמדתי במטבח וחתכתי פלפלים אדומים. הגשם לא הפסיק לרדת בחוץ, בדיוק קיבלתי מחזור והייתי עצובה נורא. שנה שלמה של טיפולים מאחורי, הבטן שלי מלאה שטפי דם מזריקות, וכלום לא קורה. אני חותכת פלפלים והדמעות נושרות עליהם כבדות ומלוחות. אני עייפה, אני גמורה, אני לא רוצה להפסיק. בהריונות הקודמים זה עבד חלק ועכשיו לא. […]

באלגן יפהפה

אני עומדת במטבח בבוקר אחרי שכולם הלכו. יש ערימת כלים והבית הפוך. אוף. איזה בלאגן. אני נושמת עמוק. אחרי שעה של סיבוב בכל החדרים, ניעור שמיכות, מטאטא, שטיפת כלים ותליית כביסה הכל עומד במקום ויש לי זמן ומרחב ויום יפה עם אור טוב לעשות ניסיונות במטבח. מפעם לפעם אני לוקחת ימים כאלו, שהם צלילה עמוקה […]

סטרס אאוט

סטרס אאוט

אתם מכירים את זה שבאמצע רחוב הומה באנשים שממהרים לעבודה ומדברים בנייד וצופרים בעצבים בפקקים, עומד הזוי אחד עם שראוול מהודו. רואים עליו שהוא עוד מרחף, לא לגמרי פה, הוא הולך לאט, השיער שלו ארוך ויש לו מבט בעיניים שאי אפשר לטעות בו. הוא שליו. הוא מואר, הוא מחייך סתם!

שקט בעידן הרעש

שקט בעידן הרעש

"נראה כי לכולנו, או לפחות לרובנו, יש תשוקה לחזור להתחלה, למשהו אותנטי, ולמצוא שלווה. לחוות אלטרנטיבה קטנה ושקטה להמולה היומיומית." שקט בעידן הרעש, ארלינג קאגה. ארלינג קאגה הוא האדם הראשון שהגיע לשלושת קצותיו של העולם: הקוטב הדרומי, הקוטב הצפוני ופסגת האוורסט. בכל מסעותיו לבדו, ולאורח חייו המרתקים, הוא גיבש וחקר את טיבו של השקט בעולם […]

החופש הגדול

החופש הגדול

עוד שבוע מסתיים החופש הגדול. הימים, צהובים וחמים, נמתחים מקצה לקצה. החופש הגדול שלנו הוא תמיד זמן ארוך ומענג של ביחד. בגלל זה קצת עצוב לי שהוא נגמר. בלי קייטנות עד ארבע, בלי קניונים עם מיליון ילדים צווחים וריח של צ'יפס, בלי סטרס של לאיזה אטרקציה ניסע היום ואיפה ניתקע בתור עם עוד אלף הורים […]

Wild

Wild

יום אחד החליט אחי להתפטר מהעבודה, לארוז את כל הבית שלו, להעביר את הכל למחסן בפאתי לונדון, לארוז תיק עם אוהל ושתי חולצות ונעלי הליכה, ולקחת מטוס לנקודה הראשונה במסלול של שביל הרכס הפסיפי, 4,286 ק"מ של הליכה ברגל.

האזור הכחול

סטמטיס מוראיטיס מהאי איקריה עבר לארה"ב בצעירותו, נישא ונולדו לו שלוש בנות. הם גרו בבית מרווח בפלורידה. בגיל 60 אובחן אצלו סרטן ריאות מתקדם והרופאים נתנו לו פחות משנה לחיות. הוא החליט לחזור עם אשתו ליוון, לאי איקריה שם נולד, כדי שהוצאות הקבורה, שהיו יקרות נורא בפלורידה, לא יפלו עליה. מוראיטיס ואלפיניקי עברו לגור אצל […]

כמו אל מים

נחל דן, שמימיו הם הקרים ביותר גם באמצע הקיץ, עוזב את השצף התכול הסוער שלו בכניסה לקיבוץ דפנה. בתוך הקיבוץ, בין כרי דשא ירוקים ועצים מצלים, הוא זורם שקט ורגוע, ומימיו הקרירים נאספים לברכות עגולות ושקופות, המזמינות כל עובר בשביל לטבול את רגליו, לשטוף את פניו ולהתרענן.

חלב ודבש

בכל חג שבועות השולחן שלנו עמוס. על המפה הלבנה מונחים שבלולי ענק של בורקס תורכי פריך עם תרד וגבינות, מיני מאפים קטנים ומלוחים, פלפלי שושקה אדומים מוחמצים בבלסמי, חצילים שרופים עם פטה ושום, סלט עלים גדול עם ג'רג'יר ופרוסות תפוחי עץ חמצמצים, ציזיקי צונן עם שמיר ושום ונענע, מגש עץ עצום עם גבינות צאן וכבשים […]

תחת גפנו

יש דברים שהם פשוטים כל כך שהם גורמים לי להיות בשקט. כך זה עם שיר שנוגע, כך זה עם צירוף טעמים שגורם לי להרהר בהם עוד הרבה זמן אחר כך. הפעם היתה זאת מנה רעננה שתיבולה פשוט כל כך וטעים כל כך עד שימים לאחר שטעמתי ממנה רציתי עוד. אני כבר מזמן לא אוהבת מסעדות. […]

שנת הגנן

לגרף את האדמה הכבדה מגשם ולראות איך הזרעים שזרעת נובטים. שהשמש הצליחה לגדל את העגבניות מזרע קטנטן לשיח גבוה ומלא אשכולות של עגבניות. תכף השמש תחמם מספיק בשביל לגרום לכל אשכול כזה להאדים או להצהיב כמו שרשרת של סוכריות נוצצות. אין סיפוק גדול יותר מזרע קטן שזרעת ונבט והפך למשהו צומח, בעל חיים, מניב. אני […]

החיים הם בונבוניירה

סבתא שלי הצרפתיה ידעה לבחור את הדברים הכי טובים. היא היתה פריזאית אמיתית. תמיד מאופרת, מבושמת, מטופחת, לבושה הכי הכי. יודעת הכל על תרבות ואומנות ובישול ואופנה. היא נהגה לשלוח לנו חבילות בריח לבנדר ובפנים היינו מוצאים את כל נפלאות פריז ארוזים באריזות נייר מבושמות ומרשרשות.

אילת

לקחת מטוס מחורף לקיץ. באמצע יום, עם מזוודה קטנה. להביט על העננים מלמעלה. לעצום עיניים. לתת לשמיכה הלבנה והסמיכה הזו לנתק אותך. לנחות בקיץ חמים ולהכנס למונית שתיקח אותך לאחד המלונות הרחוקים מהעיר. קרוב לטאבה, איפה שקו ההרים מתחבר למים. לצנוח אחורה. לתת להכל להקיף אותך. לפנק, להרגיע. שלווה סטואית, עמוקה. שלווה מידית.

אמזונה

האגדות מספרות כי לפני יותר מ-2,500 שנה נשבו רוחות קרב שהביאו איתן שמועות על נשים לוחמות רכובות על סוסים, נשים בהירות שיער, חסונות וגבוהות, יפהפיות ובהירות עיניים, שנלחמו בשדות הקרב והביסו צבאות של גברים. היוונים חרטו את דמותן על כדים עתיקים והסופרים היוונים סיפרו על אכזריותן, אומץ ליבן ויופיין יוצא הדופן.

Hygga הוגה

דוח האושר העולמי לשנת 2016 קבע כי אזרחי דנמרק הם האנשים המאושרים ביותר בעולם, ומדובר במדינה השרויה בחורף כמעט תמידי. בשנה האחרונה נחשף העולם כולו לתרבות מעוררת קנאה של הדנים: ההוּגָה. "הוגה" היא מילה דנית שהפכה לדרך חיים של ממש. היא מתארת אורח חיים המתענג על הדברים הקטנים והמנחמים בחיים.

הלב

אני עומדת במטבח. יש כרובית יפה ומתחיל להיות קר בחוץ אז אני מחליטה להכין מרק. בימים האלו הלב שלי נתון במחשבות. אני חושבת על התפקיד הזה של להיות הלב של הבית. אנחנו נוטים להרגיש אשמה בתקופות שהן לכאורה לא פרודוקטיביות. צמתים, סוף של עבודה, מן שומכלום שנמצא בהכל ועדיין היום מלא. ואיך זה שהעבודה הזו, […]

קל

מכירים את אלו שהכל הולך להם קל? למצוא דירה? אין בעיה, מוצאים תוך שלושה ימים. חניה בשוק לוינסקי ביום שישי בצהרים? הופ, הנה אחת ממש גדולה. להחליט על חופשה? חמש דקות ושני קליקים במחשב. המקרר ריק וצריך ללכת לסופר? שהשליח יזיע. החופש הגדול היה ללא ספק מוקדש השנה לתהייה בסוגיה הזאת. יש אנשים שהולך להם […]

להיות היידי

יש דברים פשוטים כמו לחם וחלב, שצריכים להישאר תמיד כך. פשוטים. נגישים לכל. הקטנה שלי רוצה חלב. כל הזמן. היא פותחת לבד את המקרר ומוציאה בשתי ידיים קטנות קרטון חלב שגודלו חצי ממנה. היא גומעת מהכוס שלה חלב ודורשת עוד.

עור

העור של הבנות שלי קטיפתי וחלק כמו קליפה של מישמש בתחילת הקיץ. לבן וחלבי, העור שלהן מתרפק סביבי בקפלי ילדות מתוקים ואני נושמת אותו עמוק. כפות רגליים חלקות, יוצאות לאט לאט מגבולות גודל כף היד שלי. הן גדלות כל כך מהר. שום קמט, שום כתם. העור הוא ספר חלק שעדיין לא נכתבו בו קורות חייהן.

מאפי הקינמון של אמירים

אם מזדמנים לכם יומיים פנויים, סעו לאמירים. עכשיו, רגע לפני פסח העמוס לעייפה במטיילים ובנחלים מלאים באשפה, רגע לפני שכל צימר עולה כמו חופשה לשבוע בברצלונה, רגע לפני שהאביב הקצר מתחלף לקיץ במהירות מסנוורת, עכשיו, כשהכל פורח.

ליהנות

אני הולכת בפארק. הבוקר קפוא והכל ירוק. בחלק הזה של הפארק כמעט ואין אנשים אז אין לי בעיה לעשות פרצופים מוזרים עם הפנים שלי. קר אבל הירוק מרגיע. מלא מלא עשבים של אביב, רכים וחדשים. החוביזה צומחת בכל מקום.

מי תהום

״סופות מתוכי ומחוץ מוטטו את קירות הבית ואת מתוכי זרמת מפוזרת וחזרת עייפה ושותקת״ אביתר בנאי בלילות החורף הקפואים החושך נהיה סמיך יותר, השמיכה עוטפת בחום עמוק וחלומות גדולים באים וסוחפים אותי. אנשים שלא ראיתי שנים עולים וצפים בחלומות עמוסים וחיים, כאילו נפגשנו רק אתמול.

עוגן

"כל האור מזמן הלך לו, אל תלכי פתאום גם את." בואי אמא / לאה נאור הילדה הקטנה שלי בת 4. היא יושבת על כסא היומולדת שלה עם חצאית נצנצים וכתר על הראש. מסביב בלונים וילדות קטנות ובמבה ומוסיקה. היא חיוורת ומשתעלת אבל שמחה להיות כבר גדולה. הנרות מנצנצים על העוגה והיא עוצמת עיניים ברצינות ומבקשת […]

עיגולים של התחלה וסוף

בלילה אחד חשוך מאוד הגיע הטלפון שסבתא שלי נפטרה. אני זוכרת שהתקפלתי בחושך. הנה, לא הספקתי להגיע אלייך אפילו שהבטחתי שאבוא. בשיחות האחרונות קולה הלך ונחלש ולי לא היה נעים לספר שהחיים שלי תקועים מכל כיוון וגם שאין לי שום מושג מה לעשות איתם.

הרדופים

לא נפרח כבר פעמיים והרוח על המים, יפזר דממה צוננת על פנינו החיוורות.  שמה בין איבי הנחל, בשעה אחת נשכחת, זיכרונות אזוב שלנו מתרפקים על הקירות. (הרדופים / נתן יונתן) עוד רגע שנה חדשה בפתח. בתולית ולבנה. במרכז הארץ הכל סואן, פקקים בכבישים וקניות בהולות ובישולים לחג ומתנות ארוזות צלופן. אבל בקצות הארץ עוד השבילים […]

קציצות עוף ובורגול ברוטב רימונים

סוף סוף יש עננים בשמיים, ורוח אמיתית, ורימונים על העצים ובשוק. וכשנכנסים הביתה מהרוח, מחפשים ריח של אוכל מנחם וביתי. כזה שימלא אותך בטעמים חמים וטובים, כזה שאפשר לנשוך וללעוס ולהתמלא, ולהיאנח בסיפוק.

לדעת להיפרד

'What if you should decide, that you don't want me there by your side' (Coldplay) השבוע נפרדו בראנג'לינה לשני אנשים נפרדים. זאת כאילו רכילות זולה, אבל כמו שאמרה לי מזכירה אחת בתור לקופת חולים, כל מי שנעצר ליד העיתון מדבר רק על זה. כאילו אין איומים וטרור עולמי ועליית מחירים. ובאמת, איך אפשר להישאר אדישים לכזאת […]

עוגיות שוקולד צ'יפס נפלאות עם סוכר קוקוס

בכל עבודה יש את הרגע הזה ביום שכל האנרגיה נעלמת וחייבים הפסקה. קפה, משהו מתוק. אם מושכים את הקרייבינג הזה יותר מידי שום פריכית עם קוטג' לא תעזור. אתה נהיה חיה מורעבת. ואז לא משנה מה האג'נדה הקולינרית שלך, כמה אתה בריא צמחוני או שומר גלוטן, אתה חייב את המתוק הזה, הפריך,

פנה אורז בפסטו בזיליקום וג'ינג'ר

פגישה בשניים באמצע היום, ארוחת צהרים זוגית בלי שצריך להתלבש ולצאת למסעדה מפונפנת. סתם פגישת צהריים בלי שהתאריך יהיה נורא חשוב, לא יום הולדת ולא יום נישואים. סתם יום, זמן של אכילה ביחד בלי לדבר על מה צריך להביא מהסופר ומי לוקח את הילדים מהגן.

אומנות הלא מושלם

בשיחה עם אחי בין לונדון לישראל ובין הרכבת התחתית שם לאיסוף עוד שאריות צעצועים אחרי שהקטנות נרדמו כאן, הוא אמר לי – אולי תבואי לבשל לי, את עושה דברים כל כך מגרים. זה הצחיק אותי, כי כל המנות האחרונות בבלוג הזה, מנות באמת נהדרות, עלו בשן ועין עם החופש הגדול והחום של יולי אוגוסט. פעמים רבות […]

ספגטי בטטה ברוטב בשמל שקדים

אין הרבה דברים שמרגיזים אותי בעולם. נראה לי שזה היתרון בלגדול. למה להתעצבן? עולם כמנהגו נוהג, הכל מלמעלה, מה שצריך קורה. הגישה הזו שומרת עלי רוב הזמן בקו אמצע שפוי. עד שזה נוגע למכשירי חשמל.

עוגיות תמרים נימוחות בבצק טחינה

סוף שבוע מבורך לפנינו!  את אנחת הרווחה הכלל ארצית מרגיש לדעתי כדור הארץ כולו. במבט מהחלל, אד של מאות אלפי הורים שנשמו לרווחה בשמונה וחצי בבוקר עולה מעל מדינת ישראל והופך לענן לבן הלוקח איתו את יולי-אוגוסט, עם החום והקושי והכיף והביחד והעייפות. מתחילה שנה חדשה ואפילו יש רוח קלה באוויר וגם כמה עננים. בהחלט סיבה לחגוג!

Shine

.Remember when you were young, you shone like the sun .Shine on you crazy diamond Pink Floyd נכון שהבטחנו לעצמנו לא לגדול ממש, אולי רק קצת, אבל תמיד להישאר עם הניצוץ הזה, הקליל, ולא להיות ממש איש עם עניבה ואשה בחליפה ואודם. נכון שלא רחוק מכאן בין הענפים של עץ שאהבנו, עם ברכיים שרוטות וחולצה […]

פטריות המלך צרובות ברוטב בוטנים, כורכום וצ'ילי

סוף אוגוסט ואוכל טעים הוא לחלוטין בין הנחמות היותר אפקטיביות לחופש גדול, ילדים שצריך לשעשע וחום נוזל. כשיש אוכל טעים יש דממה נעימה ורק קולות לעיסה והמהומים מפרים אותה. שקט הוא כל כך נדיר בחודש הכי קשה בשנה, אז למה לא להתענג קצת.

Om

באום קרישואר, כפר קטן בהודו, יש מקדש באמצע הנחל וגשר מתוח מקצה לקצה מחבר בין שתי הגדות. מחלונות בתי האבן הפשוטים נשמעים מלמולי תפילות מהבוקר עד הערב, ושרשראות תפילה עם חרוזי עץ קטנטנים תלויים במאות בקצה הגשר. בערב נדלקות מנחות עלים עם פרחים ונרות וקטורת ומאירים את הנחל בעשרות אורות קטנים. כשהחושך יורד על הכפר שקט שליו, ראשוני, עוטף את […]

פופקורן שוקולד מריר עם מלח הימליה

פופקורן שוקולד מריר עם מלח, איך לא ניסיתי אותך קודם? זה ה-דבר, הנישנוש המושלם, הדבר הכי גאוני להכין לאורחים בהפתעה, לילדים שמטפסים על הקירות, ולעצמך כשבא משהו שהוא לא כל החטיפים המשעממים שיש בארון. מהיר הכנה, מגניב בפה, קראנצ'י, מתוק מלוח, מלכלך את האצבעות.

מטבל תפוז סיני ירוק חמוץ-חריף ומטבל בזיליקום בחרדל ושום

זאת בכלל לא העונה של פירות ההדר, אבל התפוזים הסינים הירוקים שעל העצים בגינות הציבוריות כבר מוכנים להתנסויות במטבח. טעמם בין לימון ירוק לקלמנטינות הראשונות כשיורד הגשם, והקליפה שלהם מבושמת להפליא. הם קטנים אך מלאים מיץ ריחני.

במטבח של סבתא

פעם הקיץ היה פרוש כמו שילדים ישנים. על הגב, פשוטי איברים, בשלווה גדולה. פעם חום הקיץ היה נעים ומלא טעמים ברורים של שמש. ארטיק לימון, אבטיח עם גרעינים. משמשים כתומים. החופש הגדול היה מלא במשחקים בחצר וחול ברגליים וים כחול ושמש נוצצת. הימים הבוהקים נמתחו מקצה אל קצה ללא גבולות ולא היה משעמם ולא היה מזגן ולא קניונים וג'ימבורי ואלפי […]

ספגטי עדשים אדומות ברוטב פלפלים חרוכים עם צנוברים וטימין

חם לוהט, כתום אדום, ואין ברירה אלא להיכנע לחום של הקיץ ולזרום עם הלהט הזה עד שתחזור אלינו שפיותנו. קבלו מנה של ספגטי עדשים אדומות ברוטב פלפלים אדום בוהק, קצת חריף, עם צנוברים קלויים וגבינת פקורינו.

אופטימיות קוסמית

מתי פגשתם לאחרונה מישהו מואר? מישהו שמחייך מהלב שלו והדרך שהאוויר זז סביבו וכל מה שהוא גורמים לכם לחייך בפליאה? אנשים אופטימיים נדירים כל כך בעולם שלנו, כי כולנו חדים ומהירים וציניים, והחיים לימדו אותנו כמה וכמה אכזבות, ולב שבור, ושעבודה היא דבר קשה.

קו המשווה

מתישהו זה מגיע. משבר גיל הארבעים, הצומת הגדול. ריק ומתוח מקצה לקצה. זה יכול לבוא לפני, זה יכול לבוא אחרי. מתישהו בחיים שלנו יגיע הרגע ששום דבר כמעט לא יהיה יציב. וכל מה שסמכת עליו שיחזור יום אחרי יום לא חוזר, ומה שאהבת אתה כבר לא אוהב.

עוגיות טחינה נימוחות

כמה פעמים מצאתם את עצמכם בארוחות שישי אצל החמות שלא הפסיקה להלל ולהתפאר בכישורי המטבח של עצמה? יש כאלו חמות, שיהיו בריאות, שתמיד גורמות לנו להרגיש עלובים ולמעשה ידנו להחוויר ליד שפע הבישולים היוצאים ממטבחן. ותמיד יש גם עוגיות, נימוחות וביתיות שהיא תגיד עליהן שהיא אפתה אותן תוך כדי הכנת קובה, קוסוקוס, ספונג'ה ותריסים.

שייק נקטרינות וגוג'י ברי

הקיץ התחיל אתמול רשמית, והוא לא מרחם עלינו בכלל. לכבוד הימים הלוהטים והפירות האדומים, קבלו שייק מרענן, כזה שאפשר לחלום איתו על בריכה נוצצת בכחול ומים קרירים וטובים. השייק הזה חמצמץ במידה ומלא בויטמין C, להתחלה שפויה של עוד יום חם.

סיפור פשוט

בעקבות הפוסט המשכנע של האוטרקיסט, עלינו על האוטו בשישי בצהרים ונפרדנו מהפקקים של כל הלחוצים. אחרי חצי שעה עזבנו את הכביש הראשי ונכנסנו אל מושב מנומנם שכולם הולכים בו לאט. השקט המאובק של חום שישי בצהרים נשב עלינו והרגיע את הצורך למהר לאנשהו בלי לדעת לאן.

הספריה

"בלילה היו אנשים באים אל המאפייה…הם אכלו את הלחם בהתרכזות עצומה. המנוסים והמכורים שבהם כבר ידעו להביא דבר-מה ללפת בו את פתם – גבינה, מלפפון חמוץ, דג מלוח. גם תרמוס קפה וספר לקריאה הביאו. התנועות הבדוקות והמדודות של אבא, חום התנור, חוקי הברזל של התסיסה והתפיחה – כל אלו הרגיעו את נפשם." עשיו / מאיר […]

סופר גלידה

על סופר-פוד בטח כבר שמעתם, רק שלזכור לצרוך אותו ביומיום לא תמיד הולך. מה דעתכם על גלידה תמימה למראה בטעם פירות-יער ושוקולד מריר שבתוכה מופגזים כמויות היסטריות של של ויטמין C, ברזל, נוגדי חמצון ורשימה ארוכה של טיפול בתחלואים, לא עלינו.

שבלולי קינמון וקרם שקדים

אין דבר יותר מעלף מריח של עוגות שמרים ריחניות שיוצאות מהתנור. הסינבון הם בדרך כלל שבלולי שמרים עם קינמון וקרם שמנת. כאן בגרסה רכה, נימוחה, עם קרם שקדים נוטף מעל ובנוסף בריאה בהרבה. עם מזגן טוב וביס ממאפה קינמוני כזה, לרגע אפשר לדמיין את הגשם מטפטף בחוץ.

היפהפיה הנרדמת

בדרך לים שוכנת שכונה שהשמש תמיד חמה בה. ברחובות הצרים התריסים צבועים בכחול ופרחי יסמין וורדים שופעים מהחלונות. רוח הים והמלח מלטפים את המשקופים ואת העור, משקיטים את המיית העיר הלחוצה תמיד, ושקט איטי ושליו מתגנב אל הלב.

עדשים שחורות עם אגוזי ברזיל ובטטה בכורכום וסילאן

לפני עוד ארוחת חג וכבישים עמוסים בעם ישראל וכנרת מלוכלכת, יש לי פתאום געגועים עזים לשגרה יומיומית פשוטה. לקום בבוקר ליום רגיל, מלא בעשייה מבורכת, סדר בראש ואוכל נעים וקל שלא מפוצץ אותך לשעות.

עוגיות קוקוס ושוקולד בניחוח הדרים

איזה כיף שבא האביב! פסח בפתח וזאת הזדמנות מצויינת להגיד שלום לקמח ולהיות יצירתיים. העוגיות האלו קראנצ'יות מבחוץ ורכות מבפנים, עם ניחוח קוקוס הדרים משגע ושוקולד נוזל מעל, והן מושלמות להביא לערב פסח בקופסא יפה.

מאפינס תותים ושקדים עם קראמבל אגוזים

אין על תותים. איזה פרי מדהים. רגע לפני שהם נעלמים לנו, הנה מתכון למאפינס עשירים ונימוחים עם הפתעות תותים קטנות בתוכם וקראמבל אגוזים מתפצפץ מלמעלה. ההכנה קלי קלות והביס – מושלם.

בלדה לקיבוץ

באמצע עמק יזרעאל, בין מעינות ושדות ירוקים, שוכן לו קיבוץ ניר דויד. בתים טבולים בירוק, שבילים קטנים, המון אופניים, נחל עם מי טורקיז מתפתל לאורכו של הקיבוץ וגשרים נחמדים תלויים מעליו. בין הירוק המשגע לטורקיז המהמם, בין כלניות שצומחות באין מפריע ובתוך שקט ושלווה שגזורים ממגזין, זה מרגיש כמו קיבוץ בשוויץ.

פסטה ירוקה לאביב

אני לא יודעת מה אתכם אבל לי נמאס כבר מהחורף הדולף והקור שלא נגמר. בואו נקדם בברכה את האביב ונתמסר לירוק המשגע שצומח עכשיו בטבע. ולכבוד האביב, פסטה עם ירוקים מלאה טעם, כמו שמש אביב על דשא ירוק מלא טיפות גשם.

מוס שוקולד ממכר בדקה

היה לכם יום קשה? אורחים מגיעים בהתרעה קצרה? הילד מנדנד למשהו מתוק? המוס הזה מכיל 4 מרכיבים בלבד, הוא קטיפתי, שוקולדי, ועם כל זה גם בריא. לא מכיל ביצים ושמנת, מוכן בדקה וטעמו לוקח כל מוס שוקולד במסעדה מובחרת.

ספר חלומות ועץ לימון

באחת התקופות הרעות בחיי, נתן לי במתנה לא אחר מאשר האקס הטרי מאוד שלי, ספר מודעות. אתם יודעים, מהספרים האלו שיש במיליונים ואתה אמור להאמין שעם הדף האחרון בספר כל החיים שלך יפרשו לפנייך, פשוטים וברורים, ושום מכשול לא יהיה בדרך אל ההגשמה העצמית.

החזק שולט

בשבוע האחרון צפיתי בתכנית הישרדות. אני לא מתה על הפורמט ולא ממש מעורה בפולטיקה שם, אבל מרתק אותי לראות איך אנשים מן הישוב, עם קריירה, הרבה חשיבות עצמית והרבה דאגה לאיך שהם נראים בכל צדודית, איך מאלו יוצאות חיות אמיתיות.

נרניה

לוסי יקירתי, כתבתי סיפור זה למענך, אלא שעה שהתחלתי לכתוב לא שיערתי כלל, כי ילדות ממהרות לגדול מספרים. וכתוצאה מכך הרי שהנך מבוגרת כבר מלהאזין לסיפורי-פלאים, ועד שידפיסו את הספר ויכרכוהו תהיי מבוגרת במידה מספיקה כדי לחזור ולקרוא סיפורי-פלא עוד פעם…

ירוק מאוד

הירוק היום ירוק מאוד/ והאפור היום אפור מאוד/ וקצת שחור ואין לובן בעיר/ והנסער היום נסער מאוד/ והעבר היום – עבר מאוד/ קצת עתיד, ואין הווה באוויר/ ועוד לא קל לנשום, ועוד לא קל/ לחשוב מול הרוח/ ומאוד לא פשוט לחכות. (למחרת / לאה גולדברג) – הגשם הקצר שירד לפני שבוע נדמה כי שטף שנים של עייפות, שכבות של צהוב דהוי ומאובק, וירוק חדש ומנצנץ, בוהק ותינוקי, […]

מתנות קטנות. דפי שוקולד מתובלים וביסקוצ'וס זנגביל

ימים של מעבר בין יום כיפור לסוכות, בין המחמיר לירוק, בין חשבון נפש לחגיגה נעימה, הם גם ימים של הרהורים. ימי כיפור הפכו בחלוף השנים בשבילי ממשהו ארכאי וחשוך לימים מוארים, מלאים טבע פתוח ושמש. אני אוהבת לחשוב שאלוהים נמצא בכל, אוהב את כולם, מיטיב גם עם אלו שלא צמים ולא מתענים בבית הכנסת. שחשבון נפש ומעשים טובים […]

להתחיל בכוונה תחילה

בתום כל ימי האובך, האבק וחום ספטמבר שלא ריחם, ראש השנה סוף סוף בפתח. אני חושבת שרובנו עייפים להתחיל שנה חדשה, והעדר סימני הסתיו, ענני הכבשים הרכים של ספטמבר, הרוח הקרירה וסימנים ראשונים לקלמנטינות – כל מה שכוסה באבק, עייף גם אותנו. ראש השנה הפך להיות חג של זחילה איטית בפקקים, שולחן עמוס לעייפה באוכל […]

אור ירח וקרם דבש ולואיזה

עוד מעט עייפות החום תשכח ורוח חדשה תגיע, תאוורר את כל הכובד. עוד מעט רעיונות חדשים ינבטו וגשם ירטיב ויעלה ריח טוב של אדמה כבדה שחיכתה הרבה זמן. עוד מעט יגיע סוף ההריון ותינוקת חדשה תגיע לביתנו. הבגדים הקטנים מקופלים בארון ואני משוטטת בבית באי שקט גובר והולך. מסדרת, מסיידת, מנקה. כל הזמן נראה לי שיש עוד […]

רגע לפני הגן וקאפקייקס אוכמניות עם קרם קשיו

בעוד פחות מחודש הילדה הקטנה שלי תלך פעם ראשונה לגן. ההזמנה מהגננת תלויה על הלוח, הבגדים מקופלים במגירה, התיק הקטן מחכה, והלב שלי רועד. זאת הפעם הראשונה שאני שולחת אותה לגן. אלפי אמהות ואבות כבר עברו את זה לפני, אבל מה אכפת לי מהם, זאת הילדה שלי. כמעט שלוש שנים אנחנו יחד מבוקר עד ערב. לא […]

ילדות בסיני וסילאן ביתי

גדלתי בסיני. אני חושבת שזו הילדות המתוקה ביותר שאפשר לבקש. מהצעדים הראשונים ועד לגיל שש, מרחבי סיני הקיפו אותי ופעפעו ברכות לכל חלומותיי. אני זוכרת. דיונות רכות, ים כחול, שורות של דקלים, בדואיות פוסעות על קו המים ותכשיטי חרוזים צבעוניים מתנוצצים על צווארן. תמרים גדולים ככף ידי, מתוקים ולחים. רוח המדבר שורקת ברכות דרך החלון בשנת הצהרים שלי, […]

שיא החום. קראמבל שזיפים בליים עם גלידת יוגורט

בחום הקיץ הלא מרחם, נדמה שהכל שוכב וממתין. האדמה קשה, האור בוהק, השמש חורכת וכולם ממתינים. לאנרגיה חדשה שתפרוץ. להתחדשות, לעשייה, להגשמה חדשה. אבל בחום הלהט נדמה כי כל המעשים הגדולים והתוכניות לעתיד שוכבים ומחכים. מקופלים כזרעים עד שיעבור החום הגדול. בכל יום יורדת השמש בכבדות על המים ומציתה את השמיים באדום לוהט. זהו שיאו של הקיץ, שטומן […]

על עושר וקערת שפע

חשבתם פעם מה זה שפע עבורכם? מה זה אומר לחיות בשפע, ללא דאגות, נגיד אחרי שזכיתם בלוטו או עשיתם אקזיט או שנפלה עליכם ירושה מפתיעה. מה תעשו חוץ מלטייל ולקנות דברים גדולים. איך היומיום שלכם יראה? כשאני חושבת על כסף גדול באמת, על משהו לא מוגבל, אני חושבת על צנצנות ענקיות מלאות באגוזים ושקדים. מכל הדברים […]

קסם ירוק וטארטלטים של גרניום לימוני

הקיץ התחיל ומדרכות הבטון לוהטות בחום צורב. נדמה שאין רחמים בקיץ, השמש צורבת והאור מסנוור בעיניים. אבל בצילי העצים עוד יש עשב נעים למגע הרגליים, ובינות לשבילי הבטון שיחים ירוקים מצלים מעט ושולחים לטיפות ירוקות. מעטים האנשים שמורידים נעליים בהגיעם לדשא, ולא משנה אם הם אנשי עיר או כפר. כמבוגרים אנחנו שוכחים את ההנאה הקטנה […]

פלאפל של שלום

בכל שנה חושף הקיץ את אופיו האמיתי של המזרח התיכון ומקלף את שכבותיו המעודנות של האביב באבחה אחת מהירה. הקיץ פה חם, עז, חצוף, צעקני ומזיע. על אף התדמית המודרנית והמתקדמת לכאורה שלנו מול שכנינו, ברגע שמגיע הקיץ נחשף אופיינו האמיתי וכמותם גם אנו מתגלים בקיץ חמי מזג, עצבניים ואוהבים את האוכל שלנו חצוף ומתובל. מקיץ לקיץ […]

פיקניק ביכורים

אחי גר בחו"ל. בכל פעם שפרי חדש מגיע לשוק, כשערימת העגבניות יפה במיוחד, כשאחר הצהריים של שקט שבת מגיע או כשיורד הגשם הראשון, אני ישר רוצה להביא לו קצת מזה אל הניכר האפור, המתעתע בתפנוקיו אבל הריק מתוכן. להביא לו שיריח, שיגע, שיזכר. אחרי שלוש עשרה שנים בחו"ל הפסקתי לנסות לשכנע. טוב לו שם ולי טוב […]

קופסה מלאה בתותים

כשהייתי מגיעה לסבתי בפריז, תמיד היו מחכים לי במטבחה אותם דברים שאני אוהבת. יוגורטים נפלאים וסמיכים וסלסלאות של פירות יער טריים. פטל אדום ומתוק, אוכמניות כחולות וגדולות ודמדמניות חמצמצות. זה היה טקס קבוע שסבתי שמרה עליו לאורך השנים. מביקור לביקור גדלתי עוד קצת אבל במקרר במטבחה הקטן תמיד חיכו לי סלסלאות מלאות פירות אדומים וכחולים, […]

שמח במטבח עם ממתקים הודים

הודו היפה, הכאוטית, הבלתי אפשרית, תפסה אותי בחוטי המשי והזהב שלה כמעט מיד כשנחתתי. מכל הכאוס, העוני והלכלוך, עלה משהו עניו וגאה וכמו רבים אחרים, גם אני נשביתי בקסמיה. הודו מהממת אותך לטוב ולרע, זורמת לך בגוף וסוחפת אותך לחלום מלא צבעים וטעמים. מכל המסע שעשיתי בהודו נשאר חרוט בליבי היופי. הנשים ההודיות יודעות להיות יפות גם […]

יוגה, חטיפי אנרגיה ושייק ירוק

מדי פעם אני עפה מהמרכז שלי ומתפזרת לחלקיקים קטנים ששטים ביקום בלי כיוון או סדר, וכמה שאני לא מנסה, אני הרבה פעמים שוכחת איך לחזור. הגוף נשחק, הנשמה מתעייפת, הראש עמוס בבעיות שלא נפתרות. ימים של סטים של צילום בעבודה, מלאים צעקות קאט ואקשן וצוותים ענקיים שמביאים המון ציוד ועושים המון רעש. ימים של חום של הקטנה שלא עובר […]

מעין הנעורים וניוקי סלק עם אפונת שלג

חורשות הכבשים הירוקים גלשו במורדות והים למטה שכשך והכחיל מן השמש. בשמיים פרחו עננים כמו שושני נהר, ואנחנו היינו עוד ילדות תמונה / דליה רביקוביץ' . בשלהי התיכון, כשכולם דיברו לאן מתגייסים, חיפשתי את המקום הכי רחוק שאפשר להיות בו. העיר סגרה עלי, אהבה ארוכה וכואבת מחצה את ליבי והייתי עייפה מהכל. באחד מימי האביב […]

הבית של סבא וממתקי קוקוס

הבית של סבא וסבתא בבית הלוי היה הלב הפועם של משפחתנו הקטנה. אפילו שנמכר מזמן לאנשים זרים, עדיין אנחנו עוברים לידו מידי פעם, עומדים ליד עץ הפיקוס הענק בכניסה, מציצים פנימה, ומרגישים שזה הבית שלנו. הנה העץ שנטע סבא לנכד הראשון שנולד, הנה שיחי הורדים ששתל בכניסה לבית. הנה הפרדסים נטועים מלא העין, עד האופק, ממלאים את הלב […]

עדילי ולחמי הפרא מעמק האלה

בקצה של אילת, ממש לפני הגבול עם מצרים, היה חוף אחד זרוק קצת, עם מוסיקה נהדרת מהבוקר עד הלילה, והמון צדפים קטנים וים כחול מתחלף בטורקיז. שם הכרתי את עדי, שתינו היינו בנות שש-עשרה. הים והשמש והמלח בשיער עטפו אותנו ושום דבר לא כבל, והלב שלי נכרך בשלה ולא עזב מאז. את כל החלומות התמימים וכל כאבי הלב […]

בחירות חדשות וסלט אביב עם פרחי חרדל

בעיר כמעט ולא מרגישים ארבע עונות. כמעט מיד כשנגמר החורף מתחיל הקיץ, הימים מתחממים מהר, הבגדים הקצרים כבר יצאו אל חלונות הראווה, והאביב, המשובח מכל העונות, מסתיים עוד לפני שהתחיל. רק בקצות הארץ, בגליל, בעמק האלה, בחרמון, ברמת הגולן – מרגישים עונה ארוכה ופורה של אביב נפלא המלא בירוק עז ובפריחה משגעת. האביב הוא זמן […]

אהבה ועוגת שוקולד אספרסו צ'ילי קרה

יש משהו בלהתבגר יחד בזוגיות שמזקק את הטעמים. אם בתחילת האהבה היא כמו סוכריות קופצות, מתפוצצת באלף צבעים ונמוגה, אהבה בוגרת של כמה שנים ביחד היא כזו שהשגרה היא חלק בלתי נפרד ממנה. יום ועוד יום, כביסות, ארוחות ערב, קניות בסופר, טלביזיה, ארוחות שישי אצל ההורים… לא קל לרגש ולהתרגש אחרי כמה שנים ביחד, וכמו שאמרה […]

על אשליות ודג בעישון ביתי

כבר כמה חודשים אנחנו בחיפוש בית. תל אביב, שהיתה עד לא מזמן עיר נהדרת שהחופש נושב ממנה, מתחילה לסגור עלי. אני רוצה את הבית הכפרי הקטן עם עצי הפרי, עם גינת הירק שלי. לצאת החוצה ברגליים יחפות ולקטוף לימון. לשתות קפה של בוקר עם הציפורים ושהקטנה תרוץ בדשא בלי לפחד שמכונית תבוא. החיפוש אחרי הבית הוא […]

ריבות מפולפלות ואהבה אסורה

על המדף שבמטבח שלי יש אוסף מסננות אמייל מלאות בירקות ופירות שממלאים אותו בצבע. כל שבוע הן הולכות ומתמעטות ולקראת סופו מתמלאות בחזרה. בכל פעם אני מתפלאת כמה שמחה ממלאים אותי כתמי הצבע האלו, טריים ומבריקים ומלאי הבטחה. כל עונה מרגשת, כל ביקור בשוק ממלא אותי ציפייה מחדש. התפוחים הזהובים והבצלים הסגולים, העגבניות האדומות, עשבי […]

לוכד חלומות ופאי דובדבנים

לפעמים, כשיש לי כמה ימים של חלומות רעים, אני לוקחת חופן מרווה יבשה ומדליקה אותה. העשן מסתלסל וריח מדורות מעולם פראי יותר מתפשט בחדר. אני עוברת מעל המיטה ובפינות החדר, ונותנת לכל האנרגיה הדחוסה להתפוגג. רוחני ככל שזה נשמע לרובכם, זה עובד. החלל נפתח, וגם הספקנים הגדולים מרגישים שהכל יותר פתוח. לפני כניסה לדירה חדשה, כשיש […]

ביקור במשק אורגני ומאפה כרישה ועגבניות שרי

אי שם בעמק חפר צומחת השפיות. בין בנייה שלא נגמרת לשדות ירוקים יש כפר קטן שבו מוצאים שלווה מיד כשנכנסים. אי אפשר להסביר ממש כי משקים יש אינספור, וכפרים ושדות גם כן. אבל בכל זאת, המשק של השף האורגני הוא טיפול יעיל ומידי בבלאנס הפנימי של כל מי שבא לבקר. בכניסה למושב חגלה מחכה חנות […]

הנשיקה הראשונה וקרמבל תפוחים בטימין

אם היו שואלים אתכם מה המאכל שהכי מזכיר לכם את הנשיקה הראשונה, אני בטוחה שהרוב היו עונים שוקולד. אבל אם תעצרו ותעיפו מבט אחורה אל הרגע הזה, תבינו שהוא הרבה יותר רך ומלא שכבות מטעם מוחלט ואחיד כמו שוקולד. אתם זוכרים את הרגע הזה. הרגע הקטן והתמים הזה, שוילון נסתר מוסט בין הילדות לנעורים. שכל החלומות […]

The Beautiful Israel Project

לפני חמש שנים התקשרה אלי מפיקה שעבדה איתי די הרבה כדי לבקש טובה. היא נתקעה בלי צלם והיתה צריכה מישהו שילווה ויצלם קבוצת משקיעים מחו"ל שבאו לחתום עם איזו חברה ישראלית. התפתלתי. מה לי ולזה. שום קשר לסטיילינג או צילום מהנישה שלי. אבל עבדנו הרבה ביחד והיא בקשה טובה אז הסכמתי, וקצת התבאסתי. כבר למחרת התייצבתי […]

סלט טופו קריספי בקופסא

כמה פעמים רציתי להכין משהו מיוחד לערב כדי להתפנק מיום ארוך, והיה חסר משהו אחד קטן. מלא. הרגע הזה שאת מחשבת אם שווה לצאת לסופר בשביל חתיכה של ג'ינג'ר או כמה עלי סלרי, להתערבב שוב עם ההמולה שבחוץ והנאונים של הסופר והתור לקופאית, ובסוף לחזור הביתה מותשת מידי מלהכין את מה שתכננת. כמה פעמים רציתי להתפנק […]

נדוניה ופאי כוכבים

כשנולדתי, סבתא רבה שלי, דורה, וסבתי דניז, החלו לאסוף לי נדוניה. שתיהן צרפתיות ניצולות שואה. סבתי דורה ניצלה במחנות הריכוז בזכות יופיה אבל עברה ניסויים איומים שעליהם מעולם לא דיברה, ובתה דניז גדלה במנזר כל שנות המלחמה, ילדה קטנה לבד, כדי להסתיר את יהדותה. הן מעולם לא התאוששו מן השנים האלו. מהיום בו נולדתי, הנכדה הבכורה, הן אספו ושמרו […]

סלט תותים ואגוזי ברזיל קראנצ'י

שוק הכרמל הוא אי של שפיות בשבילי. הצבעים של הירקות והפירות, צעקות הרוכלים, השירים, השמחה הטבעית והפשוטה שקיימת שם תמיד מרגישים כמו שמש באמצע יום שלפעמים הוא אפור ומלא דאגות. זה המקום שבו אני מתאזנת. אנשים נוסעים לטייל, לוקחים מסאג', אני הולכת לשוק הכרמל. בעונה הזאת נישא ריח תותים מתוק ואדום, שהולך מתחילת השוק ועד קצהו, מתגבר […]

ירקות שורש צרובים במרינדת תפוז סילאן וצ'ילי

קפוא כל כך בחוץ שכמעט מרגיש כמו ינואר של ארץ אחרת, ששלג תמידי ניבט מהחלון. ירקות השורש החורפיים הם אורחים קבועים במטבח שלי, ולפעמים כל כך קבועים עד שאני לא טורחת לעטוף אותם בתיבול ושולחת אותם ישר ככה לתנור, מזולפים בשמן זית ומעט מלח גס. אבל ביום קפוא כזה אני מביטה על הקערות העמוסות שורשים […]

ביקור במכולת רוסית ופודינג כוסמת נהדר

אני מתה על מכולות רוסיות. זה כמו להיכנס בדלת לעולם אחר. ריח של נקניקים מעושנים, עגבניות מוחמצות ומלפפוני ענק בדליים, דגים מלוחים, וודקות, ושוקולדים בעטיפות נצנצים עם אלכוהול בפנים. סופר קלאס. בכל הפקה, אחרי התרוצצות בכל העיר ובשווקים כדי לאסוף את כל מה שנדרש לימי הצילום, תמיד סיימתי במכולת הרוסית בשוק הכרמל להשלמה אחרונה. זה נשמע קיטש איום […]

כיסוני חובזה עם סומק וקינמון

בתחילת החורף מופיעים בשולי השדות והיערות עלעלים רכים של חובזה. עליהם קטנים וגבעוליהם רכים, בהמשך יגדלו ויהפכו לשיחים גבוהים בעלי עלים גדולים ככף היד, ולקראת האביב יוציאו את פירותיהם, שמי שגדל ליד שדות קורא להם "לחם ערבי". עכשיו, בתחילת החורף, הם צומחים בכל מקום וזה הזמן לקטוף אותם ולהכין מטעמים. הערבים והדרוזים יוצאים אל השדות וקוטפים שקים ענקיים […]

עוגת אשכוליות אדומות

פעם נשים היו מלקטות צמחי תבלין ועשבי מרפא, וידעו בכל עונה איפה צומח כל דבר. הידע הזה נעלם עם השנים והיום, רוב הסיכויים שנחלוף על פני שיח רוזמרין בדרך לקנות כמה ענפי רוזמרין בקופסת פלסטיק בסופר, מבלי להבחין בו בכלל. כשהייתי בצבא שרתתי בבית ספר שדה חרמון. הייתי מורה חיילת, שירות צבאי בלי להרגיש צבא. מרחבים ירוקים, נחלים זורמים, […]

לחם ערמונים חורפי

אין לנו את ריח הערמונים הקלויים ברחובות כמו באירופה בחורף, והחורף אצלנו די קצר, אבל כשמגיע יום של חורף מושלם, עם כל הגשם והרעמים והאפור, ריח ערמונים נקלים בתנור הוא המושלם והאירופאי ביותר. טעם אגוזי עמוק ומתקתק, וחלומות על יערות אשוחים בשלג. הלחם הזה רך ונפלא, שחום ואגוזי, עם קרום פריך ומתיקות קלה של ערמונים. […]

מרק עדשים כתומות בכמון ולימון

אחי גר בחו"ל כבר שתיים עשרה שנים. התרגלנו במשפחה לחכות לו רק פעם או פעמיים בשנה, בסביבות ראש השנה או פסח. יתר הזמן אנחנו מחכים לשיחות איתו. אני חושבת הרבה על המשמעות של בית בגללו. הבית הוא איפה שהלב שלנו, לא? ואם הלב שלנו לוקח אותנו ליפן או ללונדון, זה בסדר גמור. אבל אז מגיע […]

מרשמלו דבש ומי ורדים

מאז שאחי ואני התחלנו לטוס לחו"ל, אנחנו מביאים אחד לשני ממתקים שאנחנו לא מכירים מהארץ ממנה חזרנו, גם הביזאריים ביותר. זה התחיל מטופי במלח מדרום אמריקה, דפי שוקולד עם צ'ילי מפריז, טופי חמוץ מלונדון והפך לאוסף ממתקים בטעמים משונים ביותר. עם הזמן אחי עקף אותי והפך לטייל רציני שמטייל בכל העולם, והסכם הממתקים שלנו הפך חד צדדי. […]

פנקייק אגוזי מלך ושיבולת שועל

יש מאכלים שמכינים אותם רק כשיש שקט. כמו השקט הזה של בוקר שבת חורפי עם עננים כבדים בחוץ, וריח של אדמה רטובה והמון אור רך שנכנס מהחלונות. פנקייקים דורשים שקט, פנימי וחיצוני. אורך רוח להגיע לצבע הנכון ולבועות הקטנות, ושקט בשביל להנות מהרגע הזה. אני עומדת בשקט הזה והוא מקיף אותי. בחוץ הגשם יורד ומציף […]

סורבה מבושם מקלמנטינות ירוקות

הקלמנטינות שלפני הגשם הראשון עוד לא הספיקו לקבל צבע כתום ומתיקות. הקיץ עוד שורר בכל אבל ענני כבשים רכים שטים בשמיים ובין האבק לחום יש כבר קלמנטינות ירוקות על העץ והבטחה שעוד מעט ירד פה גשם. כשמגרדים עם האצבע קליפה של קלמנטינה ירוקה, כשעוד בחוץ הקיץ מסרב להתפנות, עולה ריח בושם של גשם ואדמה רטובה […]