לפני הלידה באה אלינו חברה טובה עם שק עצום של בגדי תינוקות והעבירה אלינו את כל הבגדים הנהדרים שהבנים שלה לבשו כשנולדו. בזכותה לא קנינו לתינוק אפילו גרביים. הדבר הזה כל כך עזר לנו, ושכחנו שתינוקות גדלים מהר כל כך. תוך חודש כל החליפות הנהדרות נארזו ונשלחו הלאה, לאמא הבאה, וחבילה חדשה של בגדים הגיעה.
את העגלה המשומשת והמצוינת מצאנו באתר אגורה ואיש עם לב זהב הביא לי אותה ישר עד לבית. גם את הפרקט לחדר של הילדות מצאנו שם והרכבנו לבד.
המיטות של הבנות שלנו, גדולות ולבנות מעץ מלא, נלקחו מאחד הרחובות ליד הבית כי בשכונה שלנו משאירים דברים טובים ששכנים יקחו. כך גם השולחן בסלון, וכמה שידות. עם קצת צבע הכל נראה חדש, יפה ומהוגן.
להרבה אנשים הדברים האלו נראים קמצניים. אבל לא אכפת לי. אני מאמינה גדולה במיחזור, ושדברים טובים הם טובים גם אם השתמשו בהם. את הצורך שלי בחדש אני מנתבת לדברים מרגשים יותר מחליפה לתינוק שעולה כמו ארוחה זוגית ונגמרת באותה המהירות בערך.
להעביר הלאה זה בהכל. צעצועים, בגדים, רהיטים, עזרה במה שאתם טובים בו. לתת ללא תמורה ולקבל בחזרה. המעגל הזה גורם לנו לייצר קהילה תומכת ואלטרנטיבית בעולם שבו הכסף המהיר שולט. זה מדהים איך עדיין בעולם שלנו משהו ששילמנו עליו יותר, נחשב ליותר טוב. אם המיקסר עלה לי יותר אז הוא בטוח יותר טוב, ואם הג'ינס או הסווטשירט נקנו במקום יוקרתי, אז ללא ספק הם יותר טובים. רק שעל תשעים אחוז מהדברים תוכלו לראות את אותו משפט – Made in China, ששם את הכל באותה ערימה, גבוהה ומגובבת.
פעם אחת הלכתי לפגישה עם לקוח והמעלית נעצרה בקומה הלא נכונה. כשהיא נפתחה עמדתי מול המחסנים של אחת מחברות הבגדים הגדולות בארץ, כזאת שכולם כולם קונים בה סווטשרטים במאה שקל. מולי היו עשרות עגלות עם ערימות עצומות של סווטשרטים ממותגים, מעוכים ודחוסים כמו בשוק זול. הדבר הזה רק חיזק אצלי את הידיעה שמאחורי כל מדף בגדים בחנות מבושמת, עם פלייליסטים שמכניסים לאווירה ומבצעים לא באמת זולים עומדת מעצמת סין הגדולה שמייצרת את כל הבגדים של העולם המערבי בעשר אגורות.
זה לא סוד שחברות בגדים עושות עלינו כסף, ובטח שמעורב בזה העניין הרגשי – אנחנו רוצים לקנות כדי להתחדש, לקבל קצת סטייל מבושם ועם מוסיקה ברקע. וכל עונה מביאה איתה את החשק הזה להתחדש ולהתפנק. אם יש שלט של מבצע אז בכלל הרגשנו מנצחים. אבל הכסף העצום שחברות מרוויחות על כל חולצה שאתם קונים הוא לא נתפש. היום הכל הכל מיוצר בסין, עולה גרושים, ורק אחרי שהוא מקופל יפה בחנות בקניון או מולבש על דוגמנית, הוא מקבל את הנצנוץ הזה שגורם לאנשים לקנות ולקנות, הרבה מעבר ליכולת שלהם. אנשים קונים בתשלומים כדי לצאת עם שקיות ממותגות ולהרגיש לרגע את ההרגשה הממכרת של כיבוש.
בסוף כולנו הולכים עם הבגדים האלו ליומיום שלנו, שבנינו, הוא לא כזה זוהר. זה כמו מישהו שנוסע עם מכונית אדומה עם גג נפתח ונעמד ליד האוטו המשפחתי האפור שלך באותו פקק באיילון. לאן בדיוק נוסעים עם אוטו כזה? זה לא שיש פה איזה מאליבו ביץ' בסוף האופק.
ובגלל זה כבר שנים אני קונה בגדים בשוק בצלאל. בבסטה החביבה עלי מגיעים בגדים של מנגו וזארה בעשרים שקלים, טייצים של Decathlon עם הטיקט עליהם בחמישה שקלים ועוד מליון מציאות. כשאני חוזרת עם ערימה עצומה של בגדים לבנות ולי שקניתי בשטר אחד, אני מרגישה שמי שקונה בקניונים הוא פראייר. במיוחד כשמדובר בילדים, שגדלים כל כך מהר וממש לא מעניין אותם אם הם לובשים מותג כשהם מתפלשים בחול או מציירים בגואש.
אם נקנה בצורה חכמה וצנועה יותר, נצא הרבה יותר מורווחים. כי אם נרגיע את התשוקה שלנו לקניות במחירים מופקעים ישאר לנו הרבה כסף להנאות אחרות כמו חופשה ארוכה יותר, אוכל טעים במקום מיוחד או דברים שממש רוצים.
ואם נעביר הלאה, ללא תמורה, חלק מהעומס שנערם לנו בבית – צעצועים, בגדים, ריהוט,
לטובת כאלו שאין להם, נקיים את המעגל השלם של נתינה וקבלה.
כשמקיימים את החוק הקארמתי הזה הוא שומר עלינו, כי דברים טובים מגיעים למי שחולק את השפע שלו עם היקום.
בצל ממולא בורגול וחמוציות ברוטב סילאן ותפוזים
שפע של טוב מתפוצץ מהתבשיל הזה, שמורכב מהחומרים הפשוטים ביותר.
בצל ממולא תמיד היה נראה לי שמור למאמות כאלו שעושות ממולאים שעות על שעות, אבל כאן מדובר במנה מענגת, מלאת טעם ובאופן מפתיע קלה מאוד להכנה. המילוי שלה לבדו יכול להיות מוגש בארוחה חגיגית, ועוד יותר בתוך בצל שהתקרמל באפיה וקיבל גרידת תפוז מבושמת.
בצלים:
5 בצלים שלמים קלופים
מילוי:
1 כוס בורגול
1/2 כוס חמוציות
1 בצל קצוץ דק דק
1 גזר קצוץ מגורד
חופן פטרוזיליה קצוצה
1 כפית כורכום
1 כפית קינמון
1/2 כפית כמון
1/2 כפית מלח
פלפל שחור גרוס
2 שיני שום קצוצות
1 כפית אבקת מרק חומרים טבעיים
1/4 כוס שמן זית
רוטב:
1/4 כוס סילאן
מיץ מ-1 תפוז
מיץ מ-1/2 לימון
קורט מלח
לפיזור מעל:
גרידת תפוז מתפוז אחד
כמה עלי פטרוזיליה
מתחילים עם הבצל – חותכים את קצוות הבצל משני הצדדים וחורצים כל בצל לאורכו עד ללב. מניחים בסיר ומבשלים למשך חצי שעה עד שהגלדים נפתחים מעט. מסננים את המים ומצננים.
מערבבים את כל חומרי הרוטב ומניחים בצד.
במחבת מטגנים בצל בשמן זית למשך חמש דקות. מוסיפים תבלינים ומטגנים עוד חמש דקות להזהבה. מוסיפים שום וגזר ומטגנים עוד חמש דקות. מוסיפים בורגול, חמוציות ופטרוזיליה ומטגנים עשר דקות תוך כדי ערבוב מדי פעם. מסירים מאש.
מכינים סוטאג' או סיר נמוך עם מכסה משומן עם רבע כוס שמן.
מפרידים את גלדי הבצל וממלאים בכל שכבת גלד כפית מילוי. הבצל מתעגל מעצמו ופשוט מהדקים את הגלגול בלחיצה עדינה. מסדרים את הבצלים הממולאים בצפיפות שלא יפתחו. מעבירים לכיריים ומטגנים על אש בינונית חמש דקות. יוצקים את הרוטב מעל הבצלים בתנועה מעגלית ומכסים את הסיר. מבשלים על אש בינונית חצי שעה. אם הנוזלים נגמרו מוסיפים עוד כף סילאן עם רבע כוס מים.
מעבירים לתנור לאפיה של 180 מעלות עוד חצי שעה עם מכסה סגור. מסירים את המכסה ואופים עוד 15-20 דקות ב-220 מעלות עד שהבצלים מושחמים יפה. מפזרים גרידת תפוז ופטרוזיליה מעל ומגישים.
לפעמים כשהחיים לוחצים ושוחקים והחורף הזה נמאס עלי, אני מתנחמת בפינוקים קטנים. לא מזמן גיליתי את HIPPIE & CHIC קוסמטיקה טבעית ונהדרת שעשויה מחומרים מעולים. אני מתה על מסיכת הספירולינה וחימר ירוק שממש גורמת לי להסתגר במקלחת ולהרגיש בספא, וקרם הפנים Natural Glow עם תמצית אתרוגים שמבהיר ומחזיר לעור רעננות מבושמת.
לקןראי ולקוראות הבלוג – 15% הנחה במיוחד לכם על כל מוצרי הפנים.
הקלידו את קוד הקופון hila15 באתר (תקף לשבוע – 11-18.1).
