בתום כל ימי האובך, האבק וחום ספטמבר שלא ריחם, ראש השנה סוף סוף בפתח.
אני חושבת שרובנו עייפים להתחיל שנה חדשה, והעדר סימני הסתיו, ענני הכבשים הרכים של ספטמבר, הרוח הקרירה וסימנים ראשונים לקלמנטינות – כל מה שכוסה באבק, עייף גם אותנו.
ראש השנה הפך להיות חג של זחילה איטית בפקקים, שולחן עמוס לעייפה באוכל בכמויות מוגזמות, מתנות לא רלוונטיות עם פתקי החלפה ולא תמיד גם ציפיה שזה כבר יגמר ונוכל לזחול הביתה בפקקים חזרה, מפוצצים מאוכל וחיוכים מנומסים.

אי שם, לא רחוק, לפני כמה עשורים, על מפות כותנה לבנות ומעומלנות שנשמרו מדור לדור לימי חג בלבד, לבשו השולחנות ירוק של תנובת הארץ וקישטו בצניעות כובשת לב. עם הרימונים מן העצים בחצר, עלי הקלמנטינות הריחניים ותפוחי העץ עם בושם ובלי ציפוי דונג ומדבקה מהסופר. כשבחוץ ריח גויאבות שמקדימות את הגשם, ועוטפות את ערב ראש השנה באווירה של חג.

אווירה של חג שכבר ששכחנו. אני מעזה לנחש שגם אלו שגרים בבתים צמודי קרקע ויש להם עצי רימון בחצר, גם הם נופלים לחג שהוא קודם כל סביב האוכל ולא סביב הברכות שהביאו אותנו לרגע הזה.
ולכן כשאמי מתעקשת כל שנה לשים במרכז השולחן את הגויאבות הראשונות ואת הקלמנטינות הירוקות שהגשם עדיין לא המתיק, אני יודעת שכל שנה היא מתגעגעת למפה הלבנה ההיא ולירוק שנקטף מהחצר, יפה מכל זר מצועצע במאה חמישים שקל, ולאוכל הפשוט ומלא הכוונה, ולא בכמויות שאיש אינו יכול לאכול ונזרק לבסוף לפח.

השבוע נתקלתי בפוסט שמפרסם משכורותיהם של בכירים בעמותות, שמשתכרים מאות אלפי שקלים בשנה.
סכומים שאמורים להאכיל עשרות משפחות רעבות. כל הקמפיינים קורעי הלב, הסיפורים העצובים והסלבס הנרתמים לעוד ועוד תרומות – הכל מחוויר מול תאוות בצע בכסות של מסכנות.
וגם בנו, שבכל חג נכנסים לסחרחרת קניות של מתנות שכנראה יוחלפו בתום החג, לזרי פרחים מצועצעים, לבגדי קניונים יקרים להחריד ולכמויות אוכל שלעולם אינן תואמות את מספר המוזמנים. גם בנו חלחלה כהות החושים.

בואו נחזור אל מפות הכותנה הלבנות והפשוטות. אל זרי פרחים שנקטפו מהחצר ומהשבילים, אל פשטות ירוקה ואל צניעות שקטה, האומרת תודה על השפע, תודה על עוד שנה. תודה על הקלמנטינות הירוקות ועל בושם הגויאבות. על המשפחה, על הבריאות.
על נדיבות האדמה, השולחת כל שנה ביום הזה דרישת שלום ירוקה, של התחלה נקייה.

---

זר לראש השנה

קוטפים ענפים ריחניים וירוקים – הדס, קלמנטינה, אשכולית, לבנדר. שוטפים היטב ומייבשים על מגבת מטבח.
משפדים בשיפודי עץ תפוחי עץ ירוקים או אדומים. יוצרים זר עגול מהענפים ותוקעים בינהם את שיפודי התפוחים. מניחים בואזה קשורה בסרט רחב.

זר לאורך השולחן

קוטפים ענפים ירוקים של רימון או של הדרים (קלמנטינות, אשכוליות). שוטפים היטב ומייבשים במגבת. מניחים לאורך השולחן בשני כיוונים כך שהעלים יפנו ממרכז השולחן החוצה. בין לבין מניחים מרכזים של רימונים – 3-4 בכל פעם, מהודקים לענפים. קושרים סרט רחב בקצה כל ענף.

---

חלת כתר עם קערת דבש לראש השנה

1 ק"ג קמח כוסמין / לבן
1 כף מלח
2 כפות שמרים יבשים
1/4 כוס סוכר דמררה
2 ביצים גדולות
1/3 כוס שמן
1/4 כוס דבש
1/2 1 כוסות מים פושרים

לציפוי
1 ביצה
1 כף מים
2 כפות שומשום

מנפים אל תוך קערת המיקסר את הקמח, מוסיפים את המלח ומערבבים. מוסיפים את השמרים היבשים ומערבבים שוב עד להטמעה. מוסיפים את הסוכר, הביצים, השמן והדבש ולשים בעזרת וו הלישה. מוסיפים בהדרגה את המים עד לקבלת בצק. אם כבר נוצר בצק לא מוסיפים את כל כמות המים. לשים במשך כ-10 דקות עד לקבלת בצק רך וקצת דביק.
משמנים את הקערה במעט שמן. יוצרים מהבצק כדור ומגלגלים את הבצק בתוך הקערה עד שהוא מצופה בשמן, ומשאירים אותו כשהאזור החלק של הכדור פונה כלפי מעלה. מכסים את הקערה בניילון נצמד ובמגבת ומניחים להתפחה למשך כשעה וחצי, או עד שהבצק מכפיל את נפחו.
יוצרים מהבצק כדורים מסביב לקערית. מתפיחים כ-40 דקות ובינתיים מחממים את התנור ל-180 מעלות.
מברישים בעדינות את הבצק בביצה טרופה מעורבבת עם כף מים, ומפזרים מעל שומשום.
אופים כ-25 דקות, עד שהחלה מזהיבה בחלקה העליון. מוציאים מהתנור ומצננים לחלוטין.

---