אני הולכת בפארק. הבוקר קפוא והכל ירוק. בחלק הזה של הפארק כמעט ואין אנשים אז אין לי בעיה לעשות פרצופים מוזרים עם הפנים שלי. קר אבל הירוק מרגיע. מלא מלא עשבים של אביב, רכים וחדשים. החוביזה צומחת בכל מקום. היקום סידר לי סתירה שבוע לפני יום ההולדת שלי. חצי מהפנים נרדמו, העין לא נסגרת, אני לא יכולה לשתות כמו שצריך ובטח שלא לשרוק. זה היה יכול להיות מצחיק אבל זה לא מצחיק אותי בכלל. אני הולכת ומנסה לעבוד על השרירים. בטח נתפסה לי הלסת. איזה באסה.
בצהריים אני שואלת את השכן על לסת תפוסה כי הוא פיזיוטרפיסט. הוא בודק ואומר שצריך טיפול תרופתי דחוף כי זה יכול להתדרדר. בסדר, אני מזמינה תור למחר.
נדנדות, מקלחות, ארוחת ערב.
השכן דופק בדלת. הלכת לרופא?
לא, אני אומרת לו, מחר.
עכשיו את צריכה, דחוף למוקד.

הוא מצליח להזיז אותי. בדיעבד, עם ההתעקשות שלו נמנע ממני סבל ארוך מאוד.
מוקד חירום באמצע הלילה, תור מהגיהנום. בודק אותי האח ומעבירה אותי מיד לרופא. תודה, אני אומרת בהקלה, מביטה בכל עשרות האנשים בחוץ.
זה לא כי אני רוצה, אני חייב, הוא עונה ומצליח להבהיל אותי.
מסבירים לי שזו מחלה שתוקפת את השריר בפנים, שהשיקום יכול לקחת חודשים. נותנים לי סטרואידים בכמות לפיל. אני חוזרת הביתה מבולבלת. העין לא נסגרת לי וזה מציק. אני נראית זוועה.
לא צריך רופא להגיד לי ששכחתי את עצמי. שאני עסוקה בהכל חוץ מבלדאוג לאכול טוב ולישון נורמלי.
אני מצלצלת למדקר הסיני שלי. קובעים למחר. אני מרגישה שאני חייבת משהו מהעולם שלי שיאזן וירפא אותי.

בינתיים אני הולכת בפארק והכל ירוק. אני קוטפת זר חוביזה ענקי. זה מנחם אותי קצת. אני חושבת על אבא שלי. צרפתי אמיתי, גרגרן בהגדרה מילונית, נהנה כל הזמן מהחיים.
הוא לא צריך הרבה בשביל ליהנות. בירה בשקיעה בים, מגש גבינות ויין, ארטיק שוקולד כפול עם הנכדה.
הוא תמיד מוצא ממה ליהנות, והוא עושה את זה מכל הלב. זה תמיד נראה לנו מוגזם. אנחנו צוחקים על הגרגרנות שלו. אבל אין מה לומר. הבנאדם יודע לחיות.
אני מבינה שאני שכחתי. הנה, קיבלתי כאפה מהיקום, מתנה ליומולדת.
מה אני אוהבת בכלל.
אוכל טרי, עונתי. יוגה מוקדם בבוקר שלא עשיתי מלא זמן. קפה עם מקל קינמון. צנצנות מלאות אגוזים.
לפנות יותר מקום לעצמי.

אחרי ארבעים דקות דיקור סיני אני יוצאת כמו אחרי ספא. הכל כמו קסם, חוזר למקום. העין נעצמת, הפה נסגר. יומיים אחרי אין זכר לקטסטרופה. אני חוגגת יומולדת בכוונה מלאה. מזמן לא היה לי כזה כיף ביומולדת.
אני מזמינה מתנה שואב רובוטי שישאב במקומי. צימר מפנק, ארוחת בופה נהדרת. מסיבת נסיכות של תותים וקצפת עם הבנות שלנו. אפילו החלפתי את ספל הקפה הקבוע שלי באחד יפה יותר.
אני מתפנקת, אני לוקחת לעצמי. איזה כיף.

---

עכשיו הזמן לקטוף את החוביזה. היא צומחת בכל מקום וזה הזמן שהעלים עוד רכים. הגבעול עשיר יותר בטעם וגם עשיר יותר בחלבונים, ויטמינים ומינרלים. החוביזה עשירה מאוד בויטמינים ומינרלים שונים, אך במיוחד עשירה בברזל (בניגוד לתרד שגם לו יש ברזל אך אינו נספג ביעילות), סידן, ויטמיני B, ויטמין A וויטמין C.

קציצות חוביזה, צ'יה ובטטה, על מצע קינואה בדבש ואגוזים עם ויניגרט יוגורט דיז'ון

קציצות
זר גדול של עלי חוביזה
1 בטטה בינונית
1 בצל
2 כפות שמן זית
1 שן שום
50 גר' גבינת פטה
2 כפות צ'יה טחונה
מלח ופלפל

מניחים את זר החוביזה בקערה גדולה מלאה במים כדי להיפטר מחול. מרתיחים סיר גדול במים. כשהם רותחים חולטים את החוביזה בסיר מכוסה, כעשר דקות. מעבירים לקוצץ מזון וטוחנים הכל, כולל הגבעולים.
קוצצים דק את הבצל, מגרדים את הבטטה בפומפיה. מטגנים את הבצל והבטטה עד להזהבה, כעשר דקות. מעבירים לקערה. מוסיפים את החוביזה הטחונה, זרעי הצ'יה, המלח והפלפל. לשים לבצק רך. אם הקציצות רכות מדי אפשר להוסיף כף פירורי לחם.
בעזרת מברשת משמנים נייר אפיה במעט שמן זית. יוצרים קציצות בידיים לחות, ומסדרים בתבנית. אופים בתנור שחומם מראש כחצי שעה ב-220 מעלות. לאחר עשרים דקות הופכים את הקציצות כדי שישתזפו מכל הכיוונים.

קינואה בדבש ואגוזים קלויים
את האגוזים אפשר לקלות על מחבת או בתנור, יש לשים לב שהם לא נחרכים.

1 כוס קינואה מבושלת
1/2 כף דבש
1 כף שמן זית
1/4 כוס פטרוזיליה קצוצה דק
מלח גס

חופן אגוזי מלך וברזיל, קלויים על מחבת.
מחממים שמן במחבת, צורבים את הקינואה כחמש דקות. מזלפים דבש מעל ובוחשים קלות. מוסיפים מלח גס ומסירים מהאש. מפזרים אגוזים קלויים קצוצים גס ופטרוזיליה קצוצה. מערבבים היטב.

ויניגרט יוגורט דיז'ון והדרים

1 גביע יוגורט
1 כפית דבש
1 כפית גדושה חרדל דיז'ון
מיץ מחצי תפוז
1/2 כפית פלפל שחור גרוס
1/4 כפית מלח הימליה

מערבבים את כל החומים לרוטב חלק ומגישים עם הקציצות.

---

לטיפול במתח, ציסטות, פריון וקסטרופות אחרות, כדאי לכם להכיר את אמיר, קוסם ומדקר סיני,
מרכז אלה לדיקור סיני