בוקר מהביל בחודש אוגוסט. שלושה ילדים דביקים תלויים עלי בדרך לעוד הרפתקת חופש לוהטת. אני אומרת שלום לשכן מהשכונה שנראה רענן באופן מחשיד. בזמן האחרון הוא השיל הרבה ממשקלו והוא בדרך להליכה בפארק. אחלה, מגניב לו. אין לו שלושה ילדים בחופש הגדול. מבט חטוף במראה של האוטו. בואו נגיד שסידור הפוני לא כרגע בראש מעייני, או מתישהו בכלל. מתי אני אגיע לעצמי. עוד כמה שנים כנראה שכולם יהיו יותר גדולים ולא יתבעו כל כך הרבה דברים שמרגע שזורחת השמש ועד שהיא שוקעת ממלאים את ידיי באלף ואחת משימות, ואף אחת מהן לא כוללת אותי.
אני דווקא מתה על החופש הגדול עם הילדים, אצלנו הוא מתחיל בתחילת יולי ונמשך עד הסוף, בלי קייטנות ובלי בית ספר של קורונה, רק חופש עם אמא. אני פשוט אוהבת את הילדים שלי קרוב אלי ומשנה לשנה מעריכה יותר את הזמן הנדיר איתם, של ילדות מתוקה וקיץ של ילדים. עם חוף ים ופארקים ושנת צהריים והמון ביחד. אני מנסה ככה להכנס לתאי הזיכרון שלהם, שהילדות שלהם תיהיה שזורה בנו, כמשפחה שאוהבת להיות הרבה ביחד.
למחרת שוב השכן, בדרך להליכה בפארק. זה מתחיל להציק לי. אני חייבת זמן לעצמי, אבל מתי?
בוקר אחד אני קמה מוקדם. נדבקות לי העיניים אבל בשש וחצי אני כבר בפארק. הבוקר קריר, הכל שקט וירוק. ורענן. אף מסיכה לא נראית באופק. האוויר נקי והשמש רק התחילה לזרוח.
אנשים רצים, הולכים, שטים לאורך הנחל בסירות. הכל נראה כמו גלויה, טובל בירוק. אני מתחילה לרוץ. כשאני מתעייפת אני מקבלת כוח ממי שחולף על פני בריצה. זה מעודד אותי. יש בשעה הזאת בפארק את כל סוגי האנשים שאפשר לדמיין וכולם קהילה אחת. קהילה ירוקה ושיוויונית.
בוקר בוקר אני קמה מוקדם וחומקת מהבית. זאת הופכת להיות שעת הקסם שלי. זיעה, נשימות, הראש מתנקה. החמצן הנקי שכל כך נעלם במהלך היום בכובד הלחות ובתעוקת המסיכות. חלק מהאנשים אני כבר מזהה. לפעמים בא לי לתת לכולם כיפים כי הריצה מדבקת. אני לא גורו של ספורט אבל השעה הזו מוקדם בבוקר שווה את כל השעות הסתמיות שסתם נמרחים מול הטלביזיה. ריצה או הליכה מאריכות תוחלת החיים, שומרות על הלב, מורידות משקל עודף ומפנות זמן לנקות את הראש. זה בחינם, זה לכולם, זה מדבק.
ועוד משהו שאני אוהבת לראות כל בוקר: בתל אביב בפארק רצים מכל קשת האוכלוסיה ולכולם יש מקום. אם גבר רץ בנעלים בוורוד זוהר אף אחד לא יצעק לו שהוא הומו, ואם מישהי רצה בחזיית ריצה אף אחד לא יסנן משהו על הציצים שלה. ויש חילונים ודתיים ושמנים ורזים וכולם רצים או הולכים בשקט וכולם מכבדים את החוקים. שמירה על הניקיון, שיוויון לכולם. לכולם יש מקום. במציאות הדפוקה שלנו בארץ זה מרגיש לי כמו ארץ אחרת.
כשאני מגיעה לקצה הפארק במקום שבו אגם יפה נושק לרמת גן, הירוק נעכר והדשא סביב מלא בזבל. מנקה יחיד מנסה לנקות בכל בוקר את ערמות הזבל שהשאירו אנשים בסוף אוגוסט. זה לא יאמן חבורות הבבונים שכובשת וחומסת את הריאות הירוקות בישראל. בנחלים, בשמורות, בפארקים. ופה אף אחד לא חושב לתת קנס שירתיע מספיק את חבורות החומסים שכנראה אף מחנך, אף בית ספר ואף שוטר מעולם לא לימדו אותם את המשמעות של כמויות הזבל שהם משאירים מאחור. איזה כישלון נוראי למדינה עם כל כך הרבה מוחות טובים. איך מנצחים אותנו כל חופש, כל חג, אותם אנשים מטומטמים שדורסנות של כל פינה יפה היא הדרך היחידה שבה הם יודעים לנפוש.
אני חוזרת חזרה בריצה לירוק הנקי, הזוהר, של הפארק. אני מודה על מדינת תל אביב ששומרת בבועה משלה על שיוויון לכולם ועל חוקים שנותנים לכולם להנות מהירוק הנקי. השמש מתחילה לעלות. אני משקה את הגינה בחצר האחורית, ובודקת מקרוב את שיחי העגבניות ששתלתי עם הילדים. תכף הם יניבו לנו עגבניות אדומות ומתוקות.
אני נוטפת זיעה, משוחררת יותר ובעיקר גאה בעצמי שהצלחתי לתת לעצמי שעה שהיא רק בשבילי.
אני נכנסת הביתה, כולם ערים ורעבים. עוד יום מתחיל.
חמאת זרעי דלעת
הסופר-פוד הכי זמין וזול שיש. קילו זרעי דלעת עולה בערך 20 ש"ח ומשפר את האנרגיה, את הפריון, מחסל תולעים לילדים בצ'יק, שומר על הלב ועל שיער ועור יפים. גרעיני הדלעת מכילים כמות גבוהה מאוד של מינרלים שאחד מהם בריכוז גבוה הוא האבץ.
את החמאה הזו אני מכינה בכמויות ושומרת במקרר.
לחמאת זרעי דלעת
2 כוסות זרעי דלעת
טוחנים במיקסר חזק עד שמתקבלת משחה סמיכה מאוד. את המשחה שומרים במקרר ובכל פעם פותחים כף ממנה להכנת קרם, ממש כמו טחינה:
קרם גרעיני דלעת
קרם קטיפתי, מתקתק ונהדר, שהולך טוב על וופל בלגי, פנקייקים, תוספת לשייקים קטיפתיים במיוחד, גלידות סופר-כח וסתם על לחם בבוקר.
1 כף חמאת גרעיני דלעת
3 כפות קרם קוקוס 100% טבעי ללא תוספים
1 כף דבש או מייפל טבעי
קורט מלח הימליה
טוחנים בבלנדר עד לקבלת קרם סמיך וקטיפתי. אם הוא סמיך מידי הוסיפו עוד קרם קוקוס.
וופל כוסמין וסובין
מדובר בוופלים שחומים ומתקתקים לארוחת הבוקר, המכילים כל מה שטוב ויחד עם פירות ודבש זה תענוג אמיתי!
אני מכינה תמיד כמות כפולה ומקפיאה. בחימום קצר במכשיר הוופל הם פריכים וריחניים מחדש. אפשר לשחק עם תוספת הסובין ולהחליף באגוזים או שקדים טחונים דק.
1 כוס קמח כוסמין מלא מנופה
1 כף גדושה סובין
1 כפית אבקת אפיה
1/2 כפי סודה לשתיה
קורט מלח הימליה
חצי כפית קינמון
1 ביצה
1 כף סילאן טבעי או דבש
3/4 כוס חלב לבחירה
1/4 כוס שמן זית או שמן קוקוס
מעררבים יבשים – קמח, סובין, אבקת אפיה, סודה לשתיה, מלח הימליה וקינמון. בקערה נפרדת טורפים ביצה ומוסיפים שמן, דבש וחלב. מאחדים את התערובת לבצק נוזלי. מחממים את מכשיר הוופל, משמנים במעט שמן קוקוס ויוצקים 2-3 כפות בכל צד. סוגרים את המכסה וממתנים עד שיפסקו האדים, כ- 5-7 דקות. אוכלים מיד או שומרים בתנור מחומם על חום נמוך.
סלט קיץ
עלים ירוקים, נבטים, עלים פריכים ופירות קיץ. הסוד של הסלט הזה הוא בליים שנותן מרירות קטנה למתיקות הפירות. סלט פריך ונהדר, חגיגה אמיתית.
עלים מלב של חסה
חופן גדול של עלי רוקט או בייבי
חופן נבטי חמניה
נקטרינה מוצקה פרוסה לפרוסות (או כל פרי קיץ אחר)
חופן פטל קפוא או טרי (או כל פרי יער אחר)
1 ליים
חצי כף דבש
רבי כפית מלח הימליה
רבע כפית פלפל שחור טחון טרי
חצי כף חומץ בלסמי
חצי כף שמן זית
שברי גבינת פקורינו או פטה
מערבבים את העלים והנבטים ומניחים בכלי הגשה שטוח. מניחים מעל את הפירות.
סוחטים מעל מיץ ליים טרי, מזלפים מעט דבש, שמן זית וחומץ בלסמי ומפזרים גבינה, מלח הימליה ופלפל טחון טרי.
לוח השראה – ירוק
ירוק נותן שלווה, חיים, שלווה ותחושה של הרמוניה. המון זמן שאני רוצה להחליף את התמונות בבית. מתישהו ההדפסים נהיים דהויים וסתמיים וכבר לא מתאימים לבית ולנו. אנחנו חולפים על פניהם ואין להם שום משמעות.
הזמנתי הדפסים של עלים. הגיעו הדפסים נהדרים בדפוס מצויין על קנבס.
צמחי תבלין, לימונים, עלים, והאהוב עלי – עלה תאנה ברישום נהדר.
זה לא יאמן כמה אנרגיה חדשה זה הכניס לבית.
מצורפים אוסף לינקים להדפסים ירוקים שיהפכו את הבית שלכם ליותר הרמוני. קפיצה קטנה למשתלה לכמה עציצי עלים ירוקים וכמה סלי קש או נייר ממוחזר לשים אותם בהם, והבית חדש לשנה החדשה.
Peace and Love. שבת שלום.