יום אחד החליט אחי להתפטר מהעבודה, לארוז את כל הבית שלו, להעביר את הכל למחסן בפאתי לונדון, לארוז תיק עם אוהל ושתי חולצות ונעלי הליכה, ולקחת מטוס לנקודה הראשונה במסלול של שביל הרכס הפסיפי, 4,286 ק"מ של הליכה ברגל.
השביל הוא שביל הליכה ארוך שמתחיל במדבר של גבול קליפורניה עם מקסיקו, ומסתיים בצפון הקריר בגבול מדינת וושינגטון וקנדה. הוא עובר לאורכם של רכסי הרים גדולים: רכס סיירה נבדה, הרי קלאמת ורכס קסקייד.
הוא מתחיל במדבר ומטפס דרך 57 מעברי הרים גדולים, יורד ל-19 קניונים עמוקים, עובר דרך 25 יערות לאומיים, ונושק ל-1,000 אגמים, כל זאת תוך הימנעות מירבית מציביליזציה.
אל המסלול הזה מגיעים אנשים מכל העולם, גם צעירים, אבל גם מבוגרים שכבר עשו הכל.

אחרי שבע שנים בלונדון בעבודה נחשבת בחברה בינלאומית, נמאס לו מהפיח ברכבות, מזה שמרוב טיסות לפגישות עסקים הוא כבר לא ידע איפה הוא מתעורר בבוקר, מהאוכל המהיר, מהקור של לונדון, מהאפור ומהגשם שדלף בלי הפסקה.
בכל פעם שהגיע לביקור בארץ הוא נראה עצבני יותר, חיוור יותר, שמן מידי.
החיים המערביים, שבהם תהילה היא עבודה נחשבת עם בונוסים וטיסות על חשבון החברה, לא עשו לו טוב בכלל.

מדהים היה לראות את התגובות של אנשים קרובים מאוד ורחוקים, וגם אנשים שסתם שמעו על זה. רובן היו תגובות של – בטח הוא במשבר גיל ארבעים, של בנאדם שבורח מהחיים, של מישהו בודד חסר שורשים. שבטח הוא ישבר אחרי חודש, ואם כבר יצליח ויגיע לסוף, אז העיקר שאחרי זה הוא "יחזור למוטב", ימצא מהר עבודה חדשה מסודרת, יתחתן ויביא ילדים.

שום דבר לא השתנה מההתניות החברתיות שלפני מאה שנה. אנשים עדיין רוצים לראות שכולם הולכים במסלול "הנכון", זאת אומרת עבודה מסודרת, חתונה, דירה במשכנתא ושניים וחצי ילדים. אלו שנפלטים מהמסלול – התגרשו ונשארו בלי כלום, שינו פתאום לעבודה לא רווחית אבל שממלאת אותם אושר, אלו שבכלל לא רוצים ילדים או להתחתן – כל אלה קשים מאוד לעיכול בחברה שלנו, שנת 2018.

מה כל כך מטריד במישהו שלא בוחר את מה שכולם, שהקצב שלו שונה. אפשר לחשוב שהנוסחה השחוקה היא המנצחת והיא מתאימה לכולם. לפעמים זה לא יאמן לראות איזה מאמצי על עושים אנשים להראות שטוב להם כשבעצם הם ריקים מבפנים כבר שנים ובא להם להקיא את הכל. לכמה מהם, מאיתנו, יש אומץ להתחיל מאפס, לחזור להיות נקודה קטנה, ריקה, נקייה מכל מה שנצבר סביבנו לאורך השנים? לכמה מאיתנו יש אומץ אמיתי לעשות ניקוי שולחן, להתעורר על החיים שלנו ולבחור הכל מחדש? ואיך צעד אמיץ כזה נתפס אצל רוב האנשים כסימן לכישלון בדרך "הנכונה".

שלושה וחצי חודשים אחרי, 17 קילו פחות, שזוף ומאושר, אחי שולח לנו תמונות.
הנוף פראי, מהמם. הוא חצה כבר הרים מושלגים, אגמים כחולים, מדבר, יערות, דובים ונחשים. הוא הולך עם 25 קילו על הגב, 30 ק"מ ממוצע ליום. לפעמים החום צורב נורא או הקור צונח הרבה מתחת לאפס. לפעמים יש עוד אנשים ללכת איתם, לפעמים הוא הולך לבד.
כל יום הוא אלפי צעדים של טיפוס בהרים והליכה בשבילים. אוהל ביער, אוהל בשלג, נחש פעמונים על השביל, אגמים תכולים וקפואים, אצטרובלי ענק, ירוק שלא נגמר. ושקט מקצה לקצה.

מה יהיה אחרי שהוא יגיע לקנדה? האם הוא ימצא עבודה חדשה ויחזור להיות איש העולם המערבי? ימצא אישה? ימשיך לטייל?
אני לא דואגת. הוא כבר ימצא את השביל שלו.

---

עכשיו העונה של לימוני הליים, הלימון הכי נפלא והכי משמח בעולם. ואין משהו מבושם וטעים ממנו להכין מנות מעוררות ומרעננות.

פאי ליים וקרם קוקוס
פאי קריר ולימוני עם קרם קוקוס וקשיו עשיר ובושם של ליים ירוק, קל מאוד להכנה ללא אפייה. השילוב בין קרם חמצמץ למלית מתוקה הוא ממכר.

לתחתית
20 ביסקוויטים מקמח מלא או כוסמין
2 כפות שמן קוקוס
חופן אגוזי מלך (או כל אגוז אחר)
1 כפית דבש או סילאן
קורט מלח הימליה

בבלנדר טוחנים את כל המרכיבים לפרורים. אם התערובת יבשה מידי מוסיפים עוד מעט שמן קוקוס.
מהדקים את התערובת לתבנית פאי או לרינג על צלחת שטוחה. מניחים במקרר לצינון.

למלית
1/2 כוס קרם קוקוס (קרם קוקוס בקרטון, מ-100 אחוז קוקוס)
קליפה מגורדת מ-2 לימוני ליים
מיץ מחצי ליים
2-3 כפות גדושות דבש או סירופ אגבה
2 כוסות קשיו מושרים לילה במים, ומסוננים ומיובשים במגבת
1/3 כוס כפות שמן קוקוס מומס

טוחנים את כל המרכיבים לקרם חלק. אם הוא יבש מעט מוסיפים עוד קרם קוקוס. בודקים מתיקות ואם צריך מוסיפים עוד. יוצקים מעל לתחתית הפאי, מכסים בניילון נצמד ומצננים במקרר ל-3 שעות לפחות.

לקרם (לא חובה אבל מוסיף)
1/4 כוס קשיו מושרים לילה במים, ומסוננים ומיובשים במגבת
1/2 כוס קרם קוקוס
1/2 כף דבש
1 כף שמן קוקוס

טוחנים במעבד מזון לקרם חלק ונוזלי, שמתייצב במקרר לאחר כמה שעות. מוזגים מעל למילוי.
מגרדים קליפת ליים מעל ומגישים.

טפיוקה ליים וקרם קוקוס עם מנגו
הקינוח הכי הכי של הקיץ, קריר ומתוק וקרמי ונהדר.

1/2 כוס טפיוקה (פנינים קטנות)
1/2 2 כוס מים
1 כוס קרם קוקוס
3 כפות סוכר חום
קליפה מגורדת מ-2 לימוני ליים
מנגו בשל חתוך לקוביות

בסיר עם תחתית עבה משרים את הטפיוקה בכוס מים לחצי שעה.
מוסיפים 1/2 1 כוסות מים, קרם קוקוס וסוכר חום ומביאים לרתיחה תוך כדי ערבוב.
מקטינים את האש ומבשלים עוד כרבע שעה תוך כדי ערבוב מתמיד עד שהתערובת מסמיכה ופניני הטפיוקה שקופים. מצננים מעט, מוסיפים גרידת לימון ואם צריך עוד מעט סוכר, מעבירים לכלי הגשה ומצננים ל-3 שעות לפחות. מגישים עם קוביות מנגו וגרידת ליים מעל.