אני מתה על מכולות רוסיות. זה כמו להיכנס בדלת לעולם אחר. ריח של נקניקים מעושנים, עגבניות מוחמצות ומלפפוני ענק בדליים, דגים מלוחים, וודקות, ושוקולדים בעטיפות נצנצים עם אלכוהול בפנים. סופר קלאס.

בכל הפקה, אחרי התרוצצות בכל העיר ובשווקים כדי לאסוף את כל מה שנדרש לימי הצילום, תמיד סיימתי במכולת הרוסית בשוק הכרמל להשלמה אחרונה. זה נשמע קיטש איום ונורא, כי מה הקשר בין כל העומס הרוסי הזה לסטיילינג אירופאי מעודן, אבל הרוסים שיהיו בריאים, יודעים לחיות, וגם הביסקוויט הכי פשוט שלהם נראה יפהפה ומקושט, ממש לא הפטי-בר העלוב שיש לנו בסופר. ההשלמות הקטנות האלו הצילו לי הרבה "חורים" בפרופס והקפיצו הרבה צילומים בנאליים.

כעכים מתוקים לתה מסמובר

מתחת לעטיפות המקושטות עם טקסטים שאני לא מבינה מסתתרים ביסקוויטים בדוגמה עדינה, כעכים מתוקים חלקים ויפהפיים, עוגיות נשיקה רכות בדוגמת צדפה ורודה ומשקאות דובדבנים באדום עמוק עם טיקטים מקסימים. לפני כשנה נסגרה המכולת שבשוק והאוצרות הקטנים של המכולות הרוסיות נשכחו מעיניי.

בישקוטים רוסיים וביסקוויטים מעוטרים

לאחרונה, בניסיונותיי הנואשים למצוא משהו שהקטנה תאהב לצפות בו, נתקלתי בסדרה מאוירת רוסית,
מאשה והדוב, ילדה קטנה וברדקיסטית ודוב טוב לב.
הקטנה נשבתה בתעלולים של מאשה ואני בעיצוב הרוסי המקסים: כלי אמייל מצוירים (הייתי משלמת המון בשביל אוסף סירים כזה), צנצנות ריבה מפירות יער תוצרת בית, סמובר מוזהב, כלי חרסינה, מצעי כותנה פרחוניים, מחבתות ברזל כבדות, גינה עם פטל ועץ תפוחים ומאשה אחת קטנטונת שמשגעת את הדוב וצועקת ברוסית "הוקוס פוקוס טרללה!"
אפילו שיש את הסדרה הזו בתרגום לאנגלית, אנחנו צופות בסדרה ברוסית ונהנות מכל רגע. האמינו לי, זה הרבה יותר כיף ומבינים הכל. והסטיילינג שם פשוט הורס.

ההשפעה הרוסית בגדול מתחלקת לשניים: עיצוב בהשפעת האוליגרכים ועיצוב בהשפעה רוסית כפרית. שני עולמות שונים לגמרי ושניהם מקסימים בטוטאליות שלהם. עיצוב אוליגרכי מאופיין בהמון המון זהב, קטיפה וחרסינה, והצד הכפרי מאופיין במה שמזכיר לנו את הסבתות שלנו – חומריות פשוטה של אמייל וכותנה, סירים כבדים, עץ מלא, מרקחות תוצרת בית, בית קטן עם גינה שהוא עולם ומלואו.

יש איזשהו סנוביזם כללי בארץ בכל מה שקשור לעיצוב הרוסי ולתרבות שלהם, הוא נחשב קיטש, והמון נוטים להתייחס אל הרוסים כנטע זר עם תרבות נחותה ולא ישראלית. זו טעות איומה שיש לעקור משורש. העושר של התרבות שלהם במוסיקה, באוכל, בכלים ובהנאה מהחיים, היא משהו שיש לאמץ ולחבק.

אחד מהמרכיבים המאפיינים את המטבח הרוסי הוא כוסמת, ויש להם קינוח שקוראים לו גורייבסקייה, קינוח עממי רוסי של שכבות כוסמת שבושלה בחלב ושמנת, אגוזים מקורמלים ופירות יבשים, אפוי ומוגש עם ריבת משמש.

קצת שיניתי את המתכון כדי שיהיה יותר קליל ופחות מתוק, וקיבלתי פודינג נהדר, רך וריחני. שכבות של כוסמת אוורירית שבושלה בחלב ושמנת ולכן תפחה וטעמה המעושן התעדן, עם אגוזים מקורמלים, מבושמים בקינמון וגרידת לימון ירוק.
יופי של קינוח ליום חורפי קפוא. קדימה למטבח. דוואי !

---

פודינג כוסמת עם אגוזים מקורמלים ותותים

1/2 כוס כוסמת
1 כוס חלב
1/4 כוס שמנת מתוקה
1 מקל קינמון
2 כפות + 1/2 כוס סוכר דמררה
1/4 כוס אגוזי מלך
1/4 כוס אגוזי פקאן
1 כפית אבקת קינמון
גרידה מלימון ירוק

בסיר קטן שמים כוסמת, 2 כפות סוכר, מקל קינמון, חלב ושמנת ומביאים לרתיחה. מקטינים את האש ומבשלים כעוד 20 דקות, עד שהנוזלים נספגים כמעט לחלוטין. מכבים את האש, מכסים עם מכסה ומחכים עוד כ-10 דקות.

בינתיים קוצצים את האגוזים וקולים על מחבת. מוסיפים סוכר וקליפת לימון ומבשלים כרבע שעה עד לקבלת קרמל. בתבנית פאי קטנה ומשומנת, או בתבניות אישיות מסדרים שכבות של כוסמת ואגוזים, ובין לבין מוסיפים גרידת לימון וקינמון.

אופים בתנור שחומם מראש ל-200 מעלות עד לגוון חום זהוב, כעשרים דקות. מצננים מעט.
מגישים עם קוביות תותים טריים ואבקת סוכר בזוקה מלמעלה.

---