בקצה של אילת, ממש לפני הגבול עם מצרים, היה חוף אחד זרוק קצת, עם מוסיקה נהדרת מהבוקר עד הלילה, והמון צדפים קטנים וים כחול מתחלף בטורקיז. שם הכרתי את עדי, שתינו היינו בנות שש-עשרה.
הים והשמש והמלח בשיער עטפו אותנו ושום דבר לא כבל, והלב שלי נכרך בשלה ולא עזב מאז.
את כל החלומות התמימים וכל כאבי הלב וכל הכוכבים, עברנו ביחד. כל הזמן צמודות. ישנו ביחד, חלמנו ביחד, האמנו בכל הלב שלנו בירח ובשירים ובאהבה. הברזנו לים בכל פעם שהשמש קראה לנו. היינו רכות בלב.
אחר כך באו הגלים הגדולים של החיים, וזרקו אותנו כל אחת למקום אחר. מדי פעם כשנפגשנו, התפלאנו איך הזמן טס והחיים הפכו אותנו לגדולות.
עדילי הפכה להיות אישה עצמאית ומרשימה שכולה עשייה. תמיד בידיים עסוקות, בבצק ללחם שאור, בסיר ענק לריבת תאנים, בחמוצים ומטבלים, בטאבון בחצר ובילדיה היפים שאת כולם ילדה בבית.
לחמי הפרא של עדי עשויים שאור ומותפחים 15 שעות ללא לישה, ואז נאפים בתבניות ברזל יצוק. לחם מוצק, עם קרום פריך ותוך רך ונפלא שממלא את הפה בטעמים של אדמה טובה. לצדו היא רוקחת פסטו זעתר ארומתי, ממרח עגבניות שמש לחות, חמאת תפוז מבושמת, חמאת פסטו מופלאה ומיני מינים של חמוצים, נבטים, ריבות וירקות קטנים המתפצחים בפה.
בביתה בעמק האלה, יש טאבון גדול ופוקאצ'ות עם אזוב מתפצח וגבינת עיזים ושום אפוי בשמן זית, והשולחן מלא בלחמי הפרא המפורסמים שלה, במלח גס מתובל באזוב טרי וסומק, בפלפלים שנקלו על מדורה והושרו בחומץ, בריבות תאנים ובריבות תפוחים ברום וקינמון.
הכל אומר שפע של אדמה טובה ושל ידיים מבורכות. עכשיו כשהעמק ירוק והכל פורח, זה הזמן לבוא ולראות בעיניים אישה שידה בכל, שמשק אוטרקי הוא נר לרגליה, ושכל מה שהיא עושה טעים כל כך שאתה רק רוצה להשאר ולקבל עוד קצת מהטוב הטעים הזה.
צריך להכיר את כל המשפחה שלה ובמיוחד את סבתא יהודית, כדי להבין שזהו זן של נשים שלא קיים כבר כמעט בעולם. דורות של נשים יפות וחזקות שרגליהן עומדות יציב על האדמה וידיהן עסוקות תמיד. כל המשפחה שבט קטן ועמל שתמיד תומך ותמיד נמצא כדי לקצוץ, להכין בצק, לבשל, לאפות והכל בגדול, בסירי ענק, בכמויות ובשפע, עם עיניים בורקות וחוסן מופלא בעיניי. מאיפה כל הכוח הזה? כשאני שואלת את סבתא יהודית בת התשעים ושלוש, בהירה וחדה כתער, מה הסוד שלה, היא עונה לי – עבודה קשה, וצוחקת.
אפשר לבקר ממש עכשיו בפסטיבל האוכל של יואב יהודה או לבוא לבד ולהזמין סלסילת פיקניק מלאה במטעמים מעשה ידיה, מופלאים ומרוכזים ומחוברים כל כך לנוף הירוק הנמתח מקצה לקצה.
כבר גדלנו מאוד מאז החוף ההוא ועדיין, בכל פעם שאנחנו נפגשות אני רואה אותה בדיוק כמו אז, עם המלח בשיער והלב הרך שהאמין.
פסטו אזוב טרי של עדי
10 ענפי אזוב טרי (זעתר עלים)
1 שן שום קטנה
50 גר' גבינת פטה
12 שקדים עם קליפה
1/2 כוס שמן זית
מלח ופלפל לתיבול
קולים את השקדים על מחבת חמה כחמש דקות. מצננים.
שוטפים ומייבשים היטב את האזוב. במעבד מזון שמים את שן השום, ענפי האזוב, גבינת הפטה, מעט מלח (גבינת הפטה מלוחה אז בזהירות) ופלפל. טוחנים היטב. מזלפים תוך כדי ערבוב את שמן הזית. בודקים תיבול ומגישים על לחם טרי.
מעשה ידיים / עדי יוגב
מושב צפרירים
052-5993340
maase-yadayim.co.il
1 Comment