All posts tagged: לחם פרא

לתפוס טורייה

סבא דויד היה איש של אדמה. היו לו פרדסים עד האופק ובית קטן עם גג רעפים אדום וידיים גדולות שלא חדלו לעבוד. על אנשים שמדברים הרבה ולא עושים, אנשים שמחפשים את עצמם, אנשים שחופרים יותר מידי בחייהם, היה אומר- שיתפסו טורייה. זאת אומרת- שיתחילו לעבוד. שיחפרו באדמה, שינטעו, שיזרעו, שיעמלו , שיזיעו, והכל יסתדר. ככל […]

עדילי ולחמי הפרא מעמק האלה

בקצה של אילת, ממש לפני הגבול עם מצרים, היה חוף אחד זרוק קצת, עם מוסיקה נהדרת מהבוקר עד הלילה, והמון צדפים קטנים וים כחול מתחלף בטורקיז. שם הכרתי את עדי, שתינו היינו בנות שש-עשרה. הים והשמש והמלח בשיער עטפו אותנו ושום דבר לא כבל, והלב שלי נכרך בשלה ולא עזב מאז. את כל החלומות התמימים וכל כאבי הלב […]