סבא שלי היה גבר של נשים. הוא היה מהגברים האלו של פעם שידע להקסים נשים בשרמנטיות לא מתאמצת.
כזה שהגבריות שלו היתה מסובבת לכל הנשים את הראש. אם הוא היה חי במאה אחרת בטח היתה לו חליפה עם מטפחת בדש. הוא היה שרמנטי כמו בסיפורים ורומנטיקן דמיקולו, דיבר הרבה על אהבה אבל הנשים שלו נשכחו מליבו מיד לאחר שכבש אותן. כשהזדקן צחקו החברים שלו במושב שעכשיו לא צריך לדאוג שהוא יגנוב להם את האישה. אני לא מכירה הרבה סבים כאלו.

הוא לא היה סבא שמחבק ודואג ובא לימי הולדת. אבל כשגדלתי מספיק היו לנו הרבה שיחות על החיים והוא תמיד ראה אותי בגובה שווה לשלו. בכל שיחה לפני שניתקנו הוא היה אומר לי את אותו משפט –
"!keep to smile, baby"
זה היה מעודד אותי קצת. זה היה מצחיק אותי כי זה משפט של גברים שרמנטים בחליפות והוא היה מושבניק עם בית מבורדק ובגדי עבודה מהוהים. אני מתגעגעת אליו נורא.

הוא אהב שאני מצלמת אותו ותמיד עמד זקוף עם מבט ישיר בעיניים. גבר יפה שהשיער שלו התחיל להאפיר רק בגיל שמונים. גבר שגאה בגבריות שלו. שהגבריות הזאת, הישירה, היא הכוח שלו.
כשהוא חלה ודעך הייתי מביאה לו פרחים לבית החולים והוא היה מעריץ את היופי של עלי הכותרת. כשהסרטן התפשט והוא ישב בכסא גלגלים והרגלים שלו התנפחו וכשכל הכוח שלו והיופי שלו דעכו, הוא כבר לא רצה כלום. אבל הוא עדיין היה אומר לי את אותו המשפט ועדיין מתפעל בעצב מעלי הכותרת של הפרחים שהייתי קוטפת למענו.

בחודש האחרון לפני שנפטר, הביאו לו ילדיו סברינה. הוא כבר היה בבית חולים במחלקה של אלו שימיהם ספורים. כולם ידעו וגם הוא שכבר אין מה לשמור על הסוכר כי זה לא ישנה כלום. הביאו לו סברינה רכה ומתוקה, ספוגה בסירופ ובשמנת מתוקה. הרבה פעמים חשבתי על הרגע הזה, של הכפית שמובלת אל הפה.
אני רוצה להאמין שכשהוא אכל אותה משהו מהיופי שהוא העריץ, מהמתיקות של החיים עוד עלה בו לרגע ונתן לו להרגיש שוב קצת בנאדם. קצת גבר. כזה שנהנה ממתיקות החיים ובושם האשליות של האהבה.

חלפו שש שנים מאז שנפטר ועדיין כשהחיים כבדים עלי בא לי להתקשר ולשמוע אותו אומר לי בקול חזק ומנחם – "!keep to smile, baby".

אני מחייכת, סבא.

---

סברינה בסירופ הדרים ושמנת (כמות ל-6 סברינות אישיות)

זאת הגרסה הכפרית של הסברינה מבתי הקפה של האייטיז. במקום רום יש סירופ הדרים מבושם בזהר ובמקום קצפת, שמנת חמוצה ממותקת בסוכר. התוצאה היא סברינה ספוגה ניחוח הדרים, מתוקה ומנחמת.

לסברינות
1 כוס + כף קמח ( לבן או כוסמין, או חצי חצי)
1 כפית שטוחה שמרים יבשים
1 כף סוכר דמררה
1 ביצה
1/2 כפית וניל
50 גר' חמאה
1/2 כוס חלב
1 כף גרידת לימון
קומץ מלח

לסירופ
2 כוסות מים
2 /1 1 כוס סוכר דמררה
מיץ וקליפה של תפוז
קליפה מלימון שלם
5 טיפות מי זהר
למי שאוהב סירופ אלכוהולי, אפשר להוסיף 2 כפות קוואנטרו

לשמנת
1 מיכל שמנת חמוצה
1 כף סוכר

מחממים על אש בינונית חלב וחמאה עד שהחמאה מומסת. מסירים מהאש.
במיקסר מערבבבים שמרים וקמח. מוסיפים את החלב ומערבבים. מוסיפים ביצה וסוכר, גרידת לימון ווניל. מערבבים לבצק חלק ודביק. מעבירים לקערה להתפחה, עד שהבצק מכפיל את נפחו, כארבעים דקות.
מעבירים לתבניות מאפינס משומנות. מכסים במגבת ומתפיחים עוד כחצי שעה.
מכניסים לתנור שחומם מראש ל-200 מעלות ואופים עד להזהבה, כחצי שעה. הסברינות יוצאות כלחמניות עם ציפוי קשה במקצת.

מכינים את הסירופ – מעבירים לסיר את כל חומרי הסירופ ומבשלים על אש בינונית עד לרתיחה. מקטינים לאש קטנה ומכניסים פנימה את הסברינות, שלוש בכל פעם. מבשלים צד אחד כעשר דקות והופכים אותן לצד השני לעוד עשר דקות, עד שהסברינות מכפילות את נפחן וספוגות היטב בסירופ. מוציאים בזהירות עם כף מחוררת.

מכינים את השמנת ומגישים פושר עם שמנת ותותים.

---