קפוא כל כך בחוץ שכמעט מרגיש כמו ינואר של ארץ אחרת, ששלג תמידי ניבט מהחלון. ירקות השורש החורפיים הם אורחים קבועים במטבח שלי, ולפעמים כל כך קבועים עד שאני לא טורחת לעטוף אותם בתיבול ושולחת אותם ישר ככה לתנור, מזולפים בשמן זית ומעט מלח גס.

אבל ביום קפוא כזה אני מביטה על הקערות העמוסות שורשים טריים, סלקים ובטטות ודלורית, שתוכם הוא כמו הבטחה שבלב לשמש מתישהו בקרוב. כשאני מתחילה לקלף, אני לא יכולה להפסיק.
הצבעים זוהרים, חיים, על רקע הכפור האפור שבחוץ מתרקמת במטבח הקטן שלי חגיגה של שמשות קטנות בכתום וסגול וזהוב, והמרינדה שעוטפת הכל מבושמת בריח תפוזים.

המרינדה כאן היא חלק נכבד מהקסם- מיץ מתפוז מתערבב עם סילאן וצ'ילי, והופך את המנה למתוקה חריפה.
נגיעות קטנות של עלי זעתר טריים זורקים את הביס לאיפשהו בגליל, אולי בצימר עטוף ירוק וכפור, עם קמין עצים וצלחת חורף כזו. מגישים את השורשים הצרובים על מצע של אורז בר שבושל בסילאן וסויה, ומתקבלת מנה יפהפיה, מזינה ומחממת את הלב.

ירקות שורש צרובים במרינדת תפוז סילאן וצ'ילי

לירקות השורש
1 בטטה גדולה
1 דלורית
3 סלקים
1 בצל סגול
5 שיני שום

למרינדה
1 מיץ מתפוז
3 כפות שמן זית
2 כפות סילאן
1/2 כפית מלח גס
1/2 כפית פלפל שחור גרוס
1 כף שומשום
עלים מ 5 ענפי זעתר טרי

לאורז
1 כוס אורז מלא ואדום
2.5 כוסות מים
1 כף סויה
2 כפות סילאן

פורסים את כל הירקות לרצועות, ואת הבצל לטבעות. מעבירים לקערה. בקערית נפרדת מערבבים מיץ מתפוז, שמן זית, סילאן, מלח גס, צ'ילי ופלפל שחור גרוס. שופכים על הירקות. מפזרים כף שומשום ועלי זעתר ומעסים בידיים כדי שהירקות יספגו היטב את המרינדה. מפזרים על תבנית עם נייר אפייה בשכבה אחידה.
אופים בתנור שחומם מראש ל 230 מעלות במרכז התנור כחצי שעה, עד שהירקות נצרבים היטב.

בינתיים מכינים את האורז. בסיר מערבבים אורז, מים, סילאן וסויה ומביאים לרתיחה. מבשלים עוד כחצי שעה
כשהסיר מכוסה, עד שכל הנוזלים נספגים. מכבים את האש וממתינם עוד עשר דקות.

מרכיבים את המנה- מכינים בצלחת מצע של אורז בר ומעליו את ירקות השורש. מזליפים שמן זית וסילאן, ומפזרים עוד קצת עלי זעתר טריים מלמעלה.