יש מאכלים שמכינים אותם רק כשיש שקט. כמו השקט הזה של בוקר שבת חורפי עם עננים כבדים בחוץ, וריח של אדמה רטובה והמון אור רך שנכנס מהחלונות. פנקייקים דורשים שקט, פנימי וחיצוני. אורך רוח להגיע לצבע הנכון ולבועות הקטנות, ושקט בשביל להנות מהרגע הזה. אני עומדת בשקט הזה והוא מקיף אותי.
בחוץ הגשם יורד ומציף את הגינה עם הזרעים החדשים שזרעתי, המון סוגים של עגבניות בכל מיני גדלים וצבעים, אפילו עגבניות בגודל אפונה, ואני מקווה שהם יתגברו על ההצפה הפתאומית ויוציאו עלים ראשונים בקרוב. בפנים הקפה מריח בכל הבית ועל המחבת מיטגנים פנקייקים עגולים ושחמחמים, עם ארומה של אגוזים קלויים וריח נפלא של קינמון.

נהייתי אלופה בלהחביא. בעצם רוב מה שאני עושה במטבח כל היום הוא לפצח איך להחביא את התוספות הבריאות, כדי שהאוכל יהיה מזין וטרי לכולנו. אני מתה על זה. להאכיל ולדעת שבפנים מסתתרים המון דברים טובים, ושזה נחטף ונאכל בתיאבון. בבית שלי כדי לאכול בריא, אני צריכה להיות חכמה מספיק שלכולם יהיה טעים בלי להרגיש שזה בריא "מדי".

לפנקייקים האלה יש טעם אגוזי קל וריח משגע, ואוהבים אותם קטנים וגדולים כאחד. היתרון שלהם הוא שהם עשויים בעיקר משיבולת שועל, ומתחבאים בהם אגוזי מלך ונבט חיטה ולכן הם עשירים במינרלים, סידן, ויטמינים וחומצות שומן מהסוג הטוב. אגוזים הם משהו שכדאי לאכול כל יום, אבל לפעמים הם כבדים מידי כמו שהם. בצורה הזו, מוחבאים היטב וטחונים דק בפנקייק שחום וריחני, הם תוספת נהדרת.

פנקייק עם אגוזים ושיבולת שועל (30 פנקייקים)

1 כוס שיבולת שועל
1/2 כוס קמח כפרי/מלא
1 כפית סודה לשתיה
1/4 כוס אגוזי מלך
1 כף סילאן
קומץ מלח
1/2 כוס חלב
1/2 כוס מים

להכניס את האגוזים למעבד מזון ולערבל בפולסים עד גרגירים. להוסיף שיבולת שועל, קמח, סודה לשתיה ומלח ולערבל. להוסיף תוך כדי ערבול סילאן ונוזלים. להמתין חמש דקות להתייצבות העיסה. לטגן על מחבת טפלון עם מעט שמן קוקוס. מגישים עם קינמון זרוי מלמעלה, פרוסות של בננה וזילוף של דבש.