כל המתכונים, מתוקים, עונתי
comments 12

פור אבר יאנג

"הילה
לפי מכתבך הבנתי כי את רוצה להיות חברה שלי.
אני רוצה להיות חבר שלך אך לא כמו אז חודש או חודשיים,
ואם את כבר רוצה לעזוב אותי, תגידי לי בשקט ולא בציבור.
שלך, רואי"

רואי ל. ג'2

זה מכתב האהבה הראשון שקיבלתי.
הייתי בכיתה ג' ורואי היה הכי חתיך בכיתה. הפתק הגיע אלי מעוך ללא תקנה, עם הרבה קיפולים ומחיקות, ואחרי שאדי חברו הטוב עזר לו לנסח את המכתב. אחיו הקטן שלא ידע לקרוא מסר אותו לאחי הקטן שלא ידע לקרוא והוא הגיע אלי, בת שמונה וקצת, לחדר הורוד שלי ולחלומות הורודים ולדובים עם הלבבות, והלב שלי התפוצץ.

אתם זוכרים את זה גם אם שכחתם.
את הלב שדופק ואת הכוכבים האמיתיים שנצצו לכם ואת התום היפה כל כך שהיה לכם בלב.
את מסיבות הכיתה עם הסלואו במרחק מטר, את ההסמקות והמבוכה, את חמש דקות בגן עדן בלי לדעת מה לעשות, כשהבנים עוד נמוכים ממך בראש. את מוסיקת האייטיז הדביקה שבאורך פלאי ממש היתה הפסקול לכל ההתחלות שלנו, יחד עם הכריות בכתפיים והצמה הקטנה שהשאירו בתספורת בעורף.

כבר אז היה לי מספיק שכל לשמור את מכתב האהבה הראשון שקיבלתי בחיי, וכך הוא נשמר בענבר תחילת הנעורים, בקופסת לב אדומה שקבורה אצלי איפשהו בארון כבר שלושים ומשהו שנה.

אני לא בנאדם של נוסטלגיה ואחד מהדברים החביבים עלי זה חוק חילוף התאים, שאומר שאנחנו מתחלפים כמעט לגמרי כל חמש שנים. זה מתאים לי. אני אוהבת לזרוק דברים ישנים ולהתקלף, להשתנות ולחלום חלומות חדשים.
אבל מכתבי אהבה אני שומרת. הם חלוקי הנחל של הלב שלי, חלקם חלקים וחלקם חדים, ועל כולם הלכתי בדרך הארוכה מילדה קטנה לאישה.

אף אחד לא מספר לך על אהבה. את גדלה מתוך חדר הילדות שלך, מתוך הדובים והלבבות והילדות המתוקה, וביום אחד רגיל של משחקי גומי וחבל את מרימה את העיניים במקרה, ומישהו תופס לך את הלב. אף אחד לא מספר לך שמכאן את תשתני. מכאן, מהרגע הזה שהלב מנתר לך בחזה ולא רחוק משם, יצמחו לך רגליים ארוכות וציצים חדשים ולב שמרגיש בעוצמה של רכבת הרים. שהאהבה תיקח אותך לחופים רחוקים ולפעמים תרסק לך את הלב, שבנהר שלך יזרמו הבטחות ומילים של אהבה שתהיה לפעמים בוערת ולפעמים שורפת ולפעמים תעיף אותך לשמים.

הרבה מכתבי אהבה קיבלתי מאז ואת כולם אני שומרת. בעיני הם הנרות הקטנים המאירים את הדרך הארוכה שלי לאישה שאני היום. הייתי חייבת לעבור את כל הקלומטרים האלו ואת כל שברונות הלב כדי להיות מי שאני היום, ומסתבר שלא כל התאים התחלפו לי בגוף אם הפתק הזה מלפני אלף שנות עדיין מעלה בי חיוך. הוא מזכיר לי ילד אחד חמוד נורא שהיה האהבה המאוד ראשונה שלי, שיש לו עכשיו שלושה ילדים והוא רואה חשבון או משהו כזה של גדולים. החבר הטוב שלו אדי שעזר לו לכתוב את המכתב התאבד כשהיה בן עשרים ומשהו, וכל התום וכל המתיקות ששמורים במכתב הזה, נעלמו מזמן.

הוא מזכיר לי ילדה קטנה בחדר ורוד שאחר צהריים אחד קיבלה פתק מעוך, והתחילה לגדול.



טארט פרא של תותים וטימין

שילוב מתוק ופריך של תותים עם עוקץ עדין של טימין, שבאופן לא הגיוני הופך כל ביס לנהדר

לבצק
3/4 כוס קמח כוסמין לבן / קמח כפרי
3/4 כוס שקדים טחונים (או שטוחנים לבד או שקונים אותם טחונים דק)
1 כפית אבקת אפיה
1/4 כוס סוכר דמררה
1/3 כוס שמן קוקוס
קורט מלח

למילוי
1 כוס תותים פרוסים לאורך
2 כפות סוכר דמררה

לסירופ
6 תותים חתוכים לקוביות
2 כפות סוכר
כפית מיץ לימון
2 ענפי טימין

מחממים את התנור ל-200 מעלות.
מכינים את הבצק – שמים במיקסר קמח, שקדים טחונים, מלח, סוכר ואבקת אפיה. טוחנים לדקה. מוסיפים שמן קוקוס וטוחנים בפולסים לקבלת פרורים. אם הבצק יבש מידי מוסיפים כף מים, אחת בכל פעם עד לבצק פרורי. 
מעבירים לנייר אפיה, מניחים עוד נייר מעל ומשטחים בעזרת מערוך.
יוצרים עיגול בעזרת צלחת הפוכה וחורצים עם סכין. מסדרים תותים במעגלים במרכז הבצק ושומרים על שוליים ללא תותים. מקפלים את השוליים פנימה. מפזרים סוכר ואופים למשך 35-40 דקות, עד שהבצק שחום.

בינתיים מבשלים את הסירופ – בסיר על להבה קטנה מביאים לרתיחה תותים, לימון וסוכר, כחמש דקות. טוחנים בבלנדר ידני לכדי סירופ חלק ואדום. טועמים לבדוק מתיקות. כשהטארט יוצא מהתנור שופכים מעל את הסירופ ומפזרים עלי טימין מעל.

מגישים ואוכלים חמים.


 

12 Comments

להגיב על תמנע גרין לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *