.You are not your job

– Fight Club –

הגשם שירד הסיר את האבק מהעצים והצבעים האמיתיים זהרו מהעלים שהיו דהויים כל הקיץ. ירוק נוצץ וריח שאין שני לו, של התעוררות, מילא את האוויר.
השבוע עם הגשם הראשון חזרתי לפגישות עבודה עם אנשים שעבדתי איתם מהזמן שהייתי יותר קרייריסטית ופחות אמא.
זה קורה לכל האימהות. את נפרדת מכתמי הבננה, הקוקו והנדנדות ולובשת בגדים מהוגנים ומדברת עם אנשים על עבודה ודברים של גדולים. פרויקטים. לו"ז, לקוחות, קריירה. אבל בחזרה הזו מעולם הקציצות והחיתולים, מתייחסים אלייך קצת כמו משהו משומש שכבר לא עובד כל כך טוב.
במקום להעלב, אני מוצאת בזה הרבה שחרור.

העולם ממשיך לטוס קדימה ולא מחכה לך, ונראה שאם תנסי לתפוס אותו בסיבוב הוא ימעך אותך מרוב מהירות ולחץ. אמהות שחזרו לעבוד עושות מאמצים אדירים להראות שהעבודה בעדיפות ראשונה, רק כדי להוכיח שהן רלוונטיות. הורים נבחנים כל הזמן במבחן הנאמנות הלא הגיוני של שוק העבודה. כשעבדתי במשרד פרסום, הרבה פעמים מצאתי את עצמי עובדת עד השעות הקטנות של הלילה. צוות שלם מחכה ללקוח שיחזור מהג'ים ויאשר איזו מטריה מטופשת לקידום מכירות. על בריף הפרויקט כתוב "דחוף בהול היסטרי" בכתב של מפיקה צעירה, וכך הרבה אנשים לא חוזרים הביתה בשעה נורמלית לאכול אוכל עם המשפחה שלהם, בבית שלהם, כל זה בשביל עבודה נורא דחופה שתמיד אינה דחופה באמת.

אחרי שהופכים להורים, מבינים כמה אי סדר שולט בניהול העבודות, וכמה זמן יקר מבוזבז על הפסקות סיגריה וקפה, על ליהוגים של יום עבודה שנמתח ונמתח ולא נגמר, על ארוחות טייק-אוויי שמנוניות תחת ניאונים כשבבית הילדים כבר הלכו לישון. תנו לאמא אחת לתקתק משרד שלם והיא תעשה את זה בשעתיים. הן פשוט נהיות הרבה יותר משוכללות, והרבה יותר פרודוקטיביות.
כשחוזרים ועולים לרכבת המהירה הזאת, שמים לב למאמץ האדיר שמשקיעים כולם בלהראות נורא מצליחים תמיד. מדברים בחצי חיוך, מציגים אחד לשני מיצגי ראווה שבהם הכל מדהים, וואו, מטורף. יש להם גם שלל צילומי פייסבוק ואינסטוש להוכיח כמה הכל מעולה. כל הזמן.

זה כמו לשבת בפגישה מלאה אנשים בחליפות ועניבות ולהיות היחידי היחף שהרגע עשה סיבוב על הדשא בחוץ. מי מאיתנו הנורמלי? המתאמצים להראות מצליחנים וקרייריסטים כל הזמן, או אלו שירדו רגע מהגלגל וישבו להתבונן וקיבלו פרספקטיבה אחרת?

חשבתי שהחזרה לקריירה שלי תהיה מאומצת ולחוצה, שאצטרך להוכיח את עצמי שוב לעולם, אבל במקום זה אני הולכת עם הרבה יותר קלילות בלב ממה שהייתי אי פעם.
אולי כי החיים החשובים, האמיתיים, אלו עם הצבעים המלאים ביותר, נמצאים אצלי בבית. אולי כי הלב שלי מלא הרבה יותר וכי הצורך לכבוש עוד פסגה ועוד אחת התחלף בללכת בשביל ולהנות מהנוף. שהעבודה לא מגדירה אותי יותר אלא היא רק חלק מהסך השלם.
יותר ויותר גברים ונשים בוחרים ודורשים לעבוד חלק מהזמן מהבית או לחזור מוקדם הביתה. להרבה אנשים שהיו הכי קרייריסטים, הכי כובשים, פשוט לא בא יותר לרוץ והם מחפשים את הדרך לחזור ולהרגיש את הלב שלהם. והלב, כמו תמיד, הוא בבית.

הגשם יורד בחוץ והירוק הולך והופך עז יותר. ריח של קליפת קלמנטינות מתפשט במטבח ואני ממוללת באצבעות ונותנת לקטנות להריח את הריח הנפלא בעולם.
ריח של גשם, של התחלה. של להוקיר ולאהוב את הרגעים הקטנים, עכשיו. הרגע.

במטבח אני מכינה ארוחה סתווית – סלט עלים בוינגרט קלמנטינות, גריסי פנינה פיקנטיים ודלורית צלויה ברוטב שקדים וקליפת לימון. צלחת צבעונית ומלאה טעמים. נעים לחזור הביתה.

---

גריסי פנינה* פיקנטיים
במקום הגריסים הלבנים במרק, מנה נהדרת של גריסים פיקנטיים בטעם ברביקיו חריף.

1/2 כוס גריסי פנינה
2 כוסות מים
1 כפית פפריקה מתוקה גרוסה
1/2 כפית פפריקה מעושנת
2 כפות סילאן
2 שיני שום מגורדים בפומפייה
1 כף שמן זית
1 כף מים
1/2 כפית מלח גס

מבשלים את הגריסים במים עד לריכוך, למשך חצי שעה (הם צריכים להיות עם נגיסות נעימה, לא רכים מדי ולא קשים מדי). מעבירים למסננת, שוטפים במים זורמים ומסננים היטב.
מחממים במחבת שמן זית, שום ותבלינים. מוסיפים סילאן וכף מים, מרתיחים כדקה תוך כדי ערבוב בכף עץ. מכבים את האש, מוסיפים את המלח הגס והגריסים ומערבבים היטב עד שהרוטב עוטף את כל הגריסים.

סלט ירוק בוינגרט קלמנטינות
עכשיו כשהקלמנטינות על העצים עוד ירוקות וחמצמצות זה הזמן לקטוף אותן ולהכין וינגרט ריחני ונפלא.

עלי חסה ערבית שלמה רחוצים ויבשים
כוס עלי תרד
1/2 כוס עלי בזיליקום
חופן עגבניות שרי פרוסות
חופן גרעיני חמנייה קלויים
1 מיץ מקלמנטינה גדולה
2 כפות שמן זית
1 שן שום קצוצה
1/4 כפית מלח גס
1/4 כפית פלפל שחור גרוס
1 כף דבש

מכינים את הרוטב – מערבבים מיץ קלמנטינה, שמן זית, שום, מלח, פלפל ודבש. מניחים בצד.
בקערה גדולה קורעים את עלי החסה, מוסיפים תרד, בזיליקום ועגבניות שרי. יוצקים את הוינגרט ומערבבים ביד. מפזרים גרעיני חמניה מעל.

דלורית צרובה ברוטב שקדים בקליפת לימון
רוטב השקדים מתקתק ונותן לדלורית הצרובה עומק אגוזי טעים להפליא.

1 דלורית פרוסה לפרוסות דקות
1/2 כף שמן זית
2 כפות חמאת שקדים
1/2 כף דבש
קורט מלח
1/2 מיץ לימון
גרידה מקליפת לימון ירוק או קלמנטינה
1/2 כף מים

מסדרים את פרוסות הדלורית על גבי נייר אפיה בתבנית. מורחים מעל שמן זית, בוזקים מעט מלח גס ואופים על גריל בחום הכי גבוה כרבע שעה עד להשחמה.
בבלנדר טוחנים חמאת שקדים, דבש, מלח, לימון, גרידת לימון, מלח ומים לרוטב חלק וסמיך. טועמים לראות אם יש להוסיף עוד מלח. מגישים מעל הדלורית הצלויה.

---

* הגריסים הם בעצם שעורה מעובדת, שהסירו ממנה את הנבט והקליפה, אך להבדיל מדגנים אחרים יש בה עדיין חומרים מזינים – סידן, ברזל, אשלגן וויטמיניB . לחברת ׳תבואות׳ יש גריסי פנינה אורגנית עם נגיסות מצויינת וללא חומרי הדברה ושאר מזיקים.