פעם מזמן מאוד עבדתי במשרד פרסום נחשב. היו לו מסכי טלביזיות מהבהבות על קיר ענק, המון מפיקות שטופפו בעקבים גבוהים והניחו לנו, מעצבים בתחילת הדרך, ערימות של תיקיות שכתוב עליהן " דחוף בהול היסטרי !!!".
עבדנו כל יום עד שבע-שמונה בערב, היו שנשארו יותר.
שנאתי את העבודה הזאת, את הישיבה מול מחשב שעות על שעות. את זה שאנשים מדברים אחד עם השני מהגב, כשהעיניים במסך. שמי שעישן היה יוצא לאלף הפסקות סיגריה אבל מי שלא, זה היה נחשב שאתה מנצנץ.
כל יום בלילה, סחוטה מהפקקים הארוכים הביתה, הייתי עומדת להכין לי ארוחה למחר.
הייתי מבשלת מרק כתום עשיר, מכינה סלט עלים ירוקים ואורזת בצד רוטב טוב. הייתי אופה לי לחם ואורזת שתי פרוסות של לחם ריחני. הדברים האלו נחמו אותי.
בכל פעם שהגיעה הפסקת הצהריים והתישבנו לאכול, הייתי בוחרת לי צלחת לבנה נקייה מהמטבח, מנקה לי מזלג וכף ומעבירה את האוכל שהבאתי לצלחת. בכל פעם שהייתי מניחה את הצלחת על השולחן היה משתרר שקט וכל המבטים נעצרו על הצלחת שלי. הייתי לגמרי חריגה בנוף הארוחות המשרדיות, שכלל טייק-אווי שמנוני של מוקפץ או אוכל מחומם במיקרו שאמא הכינה למישהו בכלי של גלידה עם מזלג פלסטיק. לקח להם זמן להתרגל אלי אבל לי לא היה אכפת.
שנאתי את האוכל שקונים בחוץ, הוא תמיד היה תפל או מסמורטט ושמנוני ויקר להחריד.
הצלחת הזאת עם הירוקים הטריים והלחם שלי הצליחו להחזיק אותי קצת.
למזלי הרב, לאחר שלושה חודשים בלבד פיטרו אותי ועשו לי חסד גדול. יצאתי לחיים עצמאיים, חופשיים ומלאי יצירה. לפעמים אתה צריך לדעת גם מה אתה לא.
כשאני רואה את כל העובדים יוצאים בצהריים מהמשרדים אל שלל המסעדות שבחוץ, ממצמצים אל השמש, אני תוהה למה הקו הזה בין בית לעבודה חייב להיות כל כך עגום.
בהתחלה זה מגניב, אתה מקבל כרטיס ארוחות לשלל מסעדות נחשבות, מנסה המון מנות, המון טעמים. מחליט יחד עם החברים למשרד- היום נאכל מוקפץ, היום נאכל שווארמה. אחרי חודש זה מתחיל להימאס וכשהלחץ בעבודה גדול אתה פשוט מזמין משהו כדי לא להיות רעב.
אוכל הופך להיות לית-ברירה. ובעיקר תירוץ מספיק טוב לקחת הפסקה ארוכה מהמשרד.
רוב המסעדות מנצלות את המצב הזה ומציעות מנות קטנות בכלים קטנים ועגומים במחירים אסטרונומיים.
גם מי שמנסה לשמור על אוכל בריא נופל על קו ייצור המוני, ומקבל "סלט בריאות" עם חסה מעולפת וקומץ ירקות מדולדלים מקירור.
זה פשוט לא אוכל. חמישים שקל על סלט של כמה עלים בקערית פלסטיק לא נחשב תמחור הגיוני או הגון. למי שעובד ואוכל בחוץ האוכל הוא יקר נורא, לא מזין ולא מנחם.
בדיוק השבוע התגלגל לידי ספר מתוק להפליא "המחמצת מרחוב קלמנט", שמספר על לויס, מתכנתת צעירה ומבריקה, שעובדת בחברת רובוטיקה חדשנית. היא עובדת יותר מדי, לפעמים ישנה במשרד, שותה תחליפי מזון, מבלה פחות מדי, יש לה דירה עלובה וכמעט שאין לה חברים. ואז היא נאלצת להיפרד מהדבר הכי טוב בחיים שלה – המרק החריף ולחם המחמצת שהגיעו אליה מדי ערב במשלוח ועשו לה את היום. כיוון שהיא הייתה הלקוחה הכי טובה של המסעדה שעומדת להיסגר, היא מקבלת צנצנת ובתוכה המחמצת שממנה אפו את לחם השאור. היא מתחילה לאפות לחמים יוצאי דופן – ומגלה שהחיים הם הרבה יותר מקריירה. לויס משנה את אורח חייה, פוגשת אנשים חדשים, ומפתחת מערכת יחסים יוצאת דופן עם המחמצת ועם מי שנתן לה אותה. ספר מתוק ונהדר על החזרה לחיים מלאים דרך דבר בסיסי מאוד – לחם.
האם אוכל באמת יכול ליצור שינוי כזה בחיים של מי שהוא לא בשלן או חובב אוכל? אני חושבת שכן.
בעיני זה תהליך הפשרה. כמו בין אוכל קפוא לטרי. בין החיים הרובוטים שהעבודה מיצרת, עם השעות הארוכות שהיא לוקחת ואורח החיים שגורם למילוני אנשים לוותר על דברים בסיסיים כמו אור, חמצן, אוכל טרי – לבין חיים מלאים, מאוזנים.
יש קו דק בעיני בין חיים ועבודה, וכשהעבודה טורפת חלק גדול מידי משהו בנשמה שלנו פשוט דוהה.
אוכל הוא לא רק בשביל שניהיה שבעים. הוא החוט המקשר לתחושה של בית, של חושניות, של אתנחתא.
בלעדיו אנחנו רק עובדים ומלאים במטלות.
זה גרעין חי וזוהר של משמעות.
זה הקו המקשר אותנו לדברים החושניים, למקור, לצבעים.
אוכל אומר לנו לעצור, הוא אומר לנו לחיות. לחיות יותר.
.
כוסמין הוא בעיני אחד מגרעיני החיים.
חוקרים מצאו כי תכולת המינרלים של כוסמין גבוהה יותר מזו שבחיטה מלאה, בשל העובדה שהוא מכיל יותר אבץ, מנגן ונחושת. כוס כוסמין מכילה 30% מצריכת הסיבים התזונתיים היומית המומלצת למבוגרים, הכמויות הגבוהות של ברזל ונחושת בכוסמין חיוניות ליצירת כדוריות דם אדומות, מה שתורם להגברת זרימת הדם באופן משמעותי ועל ידי כך גם לריפוי מהיר של איברים שונים, חילוף חומרים מהיר יותר ואף לצמיחת שיער בריא. הוא עוזר לחיזוק העצמות וחיזוק המערכת היחסונית, עשיר בחומרים דמויי ההורמון הנשי אסטרוגן, המגנים על המערכת ההורמונאלית של נשים, מפחית את רמת האינסולין בדם, והרשימה עוד ארוכה.
אבל הכי חשוב- הוא ממש ממש טעים.
לחם מחמצת כוסמין
לחם שאור ממחמצת הוא ריחני וטעים והוא גם הרפתקאה נהדרת ודיי פשוטה אם שומרים על כמה כללים. זה לא מסובך כמו שזה נראה ותכלס מדובר במחמצת שמחכה במקרר, כמה תנועות קיפול של בצק ובעיקר בסבלנות. הלחם שיצא לכם מהתנור טעים לאין שיעור.אפשר לערבב קמחים ולעשות ניסויים, הכל יוצא נפלא.שופכים לקערה:
1 כוס מחמצת (תוכלו להכין לפי הקישור הזה)
3/4 כוס מים
לקערה מנפים:
2 כוסות קמח כוסמין מלא
2 כוסות קמח כוסמין בהיר
מערבבים בכף עץ לבצק בסיסי לא אחיד, מכסים בניילון ונותנים לו לנוח שעה.
כעבור שעה מוסיפים חצי כפית מלח הימליה ולשים לבצק גמיש.
מכסים שוב ונותנים לבצק לנוח שעתיים. מוציאים מהקערה לשיש מקומח מעט, לא לשים, אלא מותחים ומקפלים את הבצק, וחוזרים על הפעולה כעשר פעמים כשכל פעם מסובבים מעט את הבצק עם כיוון השעון כדי שיקופל מכל צדדיו.
מחזירים לקערה ומתפיחים עוד שעתיים. חוזרים על פעולת הקיפול עוד פעמיים עם מנוחה של שעתיים בין קיפול לקיפול. אפשר לשמור במקרר ללילה לפני שאופים את הלחם, או לאפות בתום 6-8 שעות.
מעבירים את הבצק לסלסילה מכוסה בד חיתול מקומח ונותים לבצק לתפוח תפיחה אחרונה של שעתיים. מחממים תנור ל-250 עם תבנית בתחתית התנור חצי שעה. מניחים על התבנית קערה עם מים.
הופכים את הסלסילה על נייר אפיה מקומח ומרימים. הבצק יהיה רך ותפוח. במהירות מקמחים בעדינות וחורצים חריצים עם סכין חד.
מעבירים בעזרת מרית לתנור החם. אופים עשר דקות בחום גבוה של 250 מעלות.
לאחר מכן מורידים את החום ל-220 ואופים עוד 40 דקות בלי לפתוח את התנור. מוציאים את הלחם ומצננים על רשת לפחות שעה.
סלט חם מירקות שורש, גריסי פנינה והדרים
מנה פריכה ומלאה, עם ירקות טריים של חורף, גריסי פנינה מלאים רכים ונגיסים ורוטב תפוזים משגע. חגיגה של ממש.
1 כוס גריסי פנינה
2 לפתות צעירות חתוכות למקלות
1 שומר גדול פרוס לפרוסות
1 זוקיני גדול פרוס לפרוסות דקות
1 תפוז
2 גבעולי שמיר
מבשלים בסיר:
1 כוס גריסי פנינה מלאים
1 כוס מרק ירקות או מים
מבשלים כ-20 דקות עד שהגריסים רכים אך נגיסים. מסנננים נוזלים עודפים. מלהיטים מחבת על חום גבוה עם כף שמן זית. צורבים כל ירק בנפרד שלוש דקות מכל צד עד להזהבה. לפני כל ירק מוסיפים מעט שמן זית. מעבירים את הירקות הצרובים לקערה. מוסיפים את גריסי הפנינה. מפזרים מעל מלח הימליה גס, פלפל שחור, עלי שמיר. ומיץ וקליפה מחצי תפוז. מערבבים בעדינות ואוכלים חם.
בצל סגול כבוש
לא רק שזה טעים ומהיר ותוספת שמשדרגת כל כריך, הבצל הכבוש מחזק את המערכת החיסונית, תורם לחומציות מאוזנת בקיבה ולמניעת צרבות, ועוזר לעיכול מהיר.
2 בצלים סגולים גדולים, פרוסים לטבעות דקות
1 כף סוכר חום
1 כפית מלח
1 כוס מים רותחים
1/2 כוס חומץ
1/2 מיץ לימון
גרגירי פלפל שחור
עלה דפנה
כובשים את כל החומרים בצנצנת. הבצל הכבוש מוכן בתוך שעה.
משהו טוב
לאחרונה הכרתי את סדרת המוצרים הנהדרת של NORD.
מוצרים נקיים, אורגניים, פראיים, מהיערות האורגניים והנהרות הנקיים בעולם של פינלנד והארצות הנורדיות.
קמח כוסמין אורגני מעולה, פסטה כוסמין נהדרת, צנימים משיפון העשויים בתנור לבנים מסורתי, ומחיות סופר-פוד מדהימות של אוכמניות פרא ותותי בר שעשירות פי 3 בנוגדי חימצון מאוכמניות הרגילות.
יופי של דברים!
5% הנחה רק בשבילכם
קוד קופון : U67PADFV
www.nordicbeing.com
שבת חמימה וטובה!