בשנים האחרונות אוכל הפך יותר ויותר מרכז חיי. אני מאמינה גדולה באוכל טרי ובריא, ארוחות טריות יומיום, בישול טרי ממה שיש. יש לי חלום לייצר כמה שיותר דברים לבד מהבית שלי. אם היה פה צדק, בשביל לאכול בריא לא היית צריך לשלם בכלייה שלך בחנויות אורגניות. המחירים הגבוהים להחריד והירקות האורגנים העגומים גרמו לי לרצות לא להיות תלויה.

זה התחיל מלחם. מחמצת שאור, בצק תופח, ריח משגע, לחם. ביתי וטעים יותר מכל לחם קנוי. המשיך לחמוצים, ריבות, ממרחים. בלי חומרים משמרים ושאר תוספות. אני לא קיצונית וכשיוצאים למסעדה ומטיילים טועמים הכל, אבל אני כן מאמינה שהגוף שלנו ושל הילדים שלנו יקר מדי, ואנחנו צריכים לדאוג לו כמו שאנחנו דואגים לטסט במוסך, שנעבור עוד שנה ועוד שנה ללא מחלות ובנסיעה חלקה. סוכר לבן, קמח לבן, אבקות מרק, אוכל קפוא ומטוגן, כל אלו עזבו את המטבח שלנו לטובת חומרי גלם בריאים ואיכותיים.

על אף היותי תל אביבית כבשתי את החצר האחורית של הבניין ועשיתי לי שלוש ערוגות גדולות. זה לא מספיק למשק בית שוטף, אבל עגבניות אורגניות מכל הסוגים, בצל ירוק ועשבי תיבול, דלעות ופלפלים, שימחו את המטבח שלי מאוד. בשנה האחרונה נוספו למשק הקטן שלי ממתקים, גלידות וקוסמטיקה שאני מכינה לבד.
גיליתי באינטרנט מאות משקים אוטרקים בעולם, אנשים שמעדיפים לחיות טבעי, להכין לבד, מהבית שלהם.
אין יותר משמח מזה. זו החזרה הביתה, לפשטות. לאהבה יומיומית.